גם כהן יחיד יזהר מלהיטמא
ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו וגו' (כד, ב).
לא יטמא - אמר לשון יחיד, הגם שהתחיל לדבר בלשון רבים, הכהנים, אליהם...
עוד נראה שחש הכתוב לומר לא יטמאו שלא תבא הסברא לטעות, שלא הקפיד הכתוב אלא על טומאת כללות הכהנים, כי דבר זה אינו אלא חוקה, ואין לנו אלא מה שבא בפירוש, אבל כהן יחיד לא יקפיד עליו תלמוד לומר יטמא לשון יחיד:
