בדיקת צומת הגידין בזמנינו

בשולחן ערוך (יו"ד סי' לט ס"א) מבואר שהשוחט בהמה או עוף אין צריך לבדוק אם היא טריפה, והטעם כתב הש"ך (סק"א) שכיון שרוב הבהמות והעופות הם כשירות סומכים על הרוב. אבל את הריאה של בהמה וחיה יש לבדוק, והטעם שבריאה אין סומכים על הרוב יש בזה כמה טעמים בראשונים, ואחד מהם כתבו הרשב"א (לעיל נח. ד"ה אר"פ, שו"ת, ח"א סי' רעד) והר"ן (חולין ג: ד"ה גרסי') שכיון שיש מיעוט המצוי של ריאות שאינם כשירות, בדבר המצוי אף שהוא מיעוט אין סומכים על הרוב וצריך בדיקה.
ובשו"ת בית אפרים (יו"ד סי' ו) כתב, שאם בשחיטת העופות מתברר שיש מיעוט המצוי של טריפות, יש לבדוק את כולם ואין סומכים על הרוב, אמנם כאשר יש מיעוט המצוי של ספק טריפות אך אינם טריפה ודאית, מעיקר הדין אין צריך לבדוק את שאר העופות, אך מצד התקנה של קדש עצמך במותר לך צריך לבדוק, יעו"ש שהאריך בזה.
ובמשכנות יעקב (יו"ד סי' יז) האריך לחלוק עליו, וכתב שגם כאשר נמצא במיעוט עופות ספק איסור וזה מיעוט המצוי, חייבים לבדוק את כל העופות מעיקר הדין, וכתב שגדר של מיעוט המצוי הוא שאם אחד מעשרה עופות יש בו ספק איסור, צריך לבדוק את כל העופות.
ובשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' פא) האריך להוכיח שהגדר של מיעוט אינו תלוי באחד לעשרה, אלא מיעוט המצוי נקרא כאשר כל פעם ששוחטים עופות יש בהם מיעוט של טריפות, ולעולם אין רוב כשירות בלי שיהיה מיעוט טריפות והמיעוט נמצא בכל מקום, אזי גם אם המיעוט הוא פחות מאחד מעשרה, הרי זה נחשב למיעוט המצוי המחייב בדיקה של כל העופות.
ולפי זה, כהיום בכל פעם שמביאים עופות לשחיטה יש מיעוט שיש בהם ספיקות בצומת הגידין, והיה צריך לבדוק את כולם מעיקר הדין, אך בכל זאת כיון שרק מעט מאד בקיאים לבדוק את צומת הגידין כדין, וכיון שכשבודקים את רגלי העופות לא נראה מבחוץ שיש שם איזה מכה, אלא שאנו רוצים לפתוח הרגל אולי נמצא מכה מבפנים שאינה נראית מבחוץ, בזה מותר ללכת אחר הרוב, ובפרט שזה נוגע להפסד של רבים, אולי מותר להעלים עין מן הבדיקה, כיון שסוף סוף יש רוב גמור שהוא כשר, יעו"ש שהאריך בזה.
ובסוף התשובה הביא מה שכתב לו תלמידו, שמדבריו מוכח שכיון שבצומת הגידין יש מיעוט המצוי, אם כן למעשה יש מקום לבדוק את צומת הגידין של כל העופת.
ובתשובות והנהגות (ח"ה סי' רמב) כתב, שכהיום נוהגים לבדוק את הריאות וצומת הגידין של כל עוף, ואף שלפעמים יש רק מעט טריפות, מכל מקום ישנם ימים שמצוי ששבעים אחוזים הם טריפה, וזה תלוי מאיזה מקום הובאו העופות ובאופן הטיפול בהם, והוא דבר התלוי גם במדינות לפי החום והקור.
והבדיקה בעופות תלויה במקומות, יש מקומות שפותחים בכל עוף ועוף למטה ברגל סמוך לאצבעות ולא בשוק, והטעם שלפעמים נפסק הגיד מלמטה ולא ניכר בשוק למעלה, ולכן הם סוברים שעדיף לבדוק מלמטה, והגם שיש את הגיד העבה שלא רואים אותו מלמטה, דעתם שאין זה מצוי שהגיד העבה יקרע, וגם שאם נקרע הגיד העבה, הרי זה ניכר מבחוץ שהצבע של הרגל משתנה. אמנם יש מקומות שבודקים במקום השוק, וטעמם שהבדיקה בדרך שלהם עדיפה, היות ולפעמים נפסק הגיד העבה ולא רואים את זה מלמטה. אך סיים שבמקום שצריך בדיקה מעיקר הדין כגון בשחיטה הזאת יש אחוזים נכרים של טריפה, יש לבדוק בשני המקומות, גם בשוק וגם ברגל למטה סמוך לאצבעות.