אֵילו חוֹבוֹת נִשְׁמָטִים בשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה?
בשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה עוֹזְבִים ושומטים אֶת הָאֲדָמָה וְאֵין עוֹבְדִים אוֹתָהּ. ועוֹזְבִים ושומטים גם אֶת הַחוֹבוֹת. כְּלוֹמַר: מִי שֶׁהִלְוָה כֶּסֶף לַחֲבֵרוֹ וְחֲבֵרוֹ לֹא הֶחֱזִיר אֶת הַכֶּסֶף עַד סוֹף שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, שׁוּב אֵינוֹ חַיָּב לְהַחְזִירוֹ לְעוֹלָם. הַחוֹב נִשְׁמַט, נֶעֱזַב.
לאור זאת נברר את העניין הבא. "כְּתֻבָּה" היא שטר התחייבות - כָּל בַּעַל מִתְחַיֵּב לְאִשְׁתּוֹ שֶׁיְּשַׁלֵּם לָהּ סְכוּם מְסֻיָּם אִם הוּא יְגָרֵשׁ אוֹתָהּ, אוֹ אִם חָלִילָה יָמוּת.
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אַךְ לְצַעֲרָהּ הָרַב הוּא הִתְעַכֵּב וְלֹא שִׁלֵּם אֶת דְּמֵי הַכְּתֻבָּה. חָלְפוּ שָׁנִים אֲחָדוֹת, וְגַם שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה חָלְפָה, וְהַבַּעַל חָשַׁב שֶׁעַכְשָׁיו כְּבָר נִשְׁמַט חוֹב הַכְּתֻבָּה שֶׁלּוֹ, אֲבָל הַשִּׂמְחָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה מֻקְדֶּמֶת. מַדּוּעַ? כִּי חוֹבוֹת שֶׁבֵּית דִּין מְחַיֵּב אֶת הָאָדָם לְשַׁלֵּם אֵינָם נִשְׁמָטִים בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה. חוֹבוֹת אֵלֶּה מְכֻנִּים "מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין".
