אַרְיֵה מְאֻלָּף
אָדָם שֶׁגִּדֵּל בְּבֵיתוֹ אַרְיֵה מְאֻלָּף, הֶחְלִיט שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמָן לְהַרְאוֹתוֹ לַחֲבֵרָיו. הוּא הִזְמִינָם לְבֵיתוֹ תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מַרְגִּיעַ אוֹתָם: "אַל תִּדְאֲגוּ, הוּא מְאֻלָּף כָּל כָּךְ יָפֶה, הַאֲמִינוּ לִי, הוּא נֶחְמָד כְּאֶפְרוֹחַ בֶּן יוֹם". הָאוֹרְחִים נִכְנְסוּ בַּחֲשָׁשׁ וְהִבִּיטוּ בָּאַרְיֵה הָעֲנָק שֶׁרָבַץ עַל הַשָּׁטִיחַ וְעֵינָיו עֲצוּמוֹת. אַחַד הָאוֹרְחִים הִתְעַטֵּשׁ, הָאַרְיֵה פָּקַח אֶת עֵינָיו וְכַאֲשֶׁר רָאָה אֶת הָאוֹרְחִים הָרַבִּים הוּא זִנֵּק מִמְּקוֹמוֹ וְרָצָה לִנְגֹּס בְּיָדוֹ שֶׁל אַחַד הָאוֹרְחִים. לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל הָאוֹרֵחַ לָבַשׁ חֲלִיפָה עִם שַׁרְווּלִים רְחָבִים, וְשִׁנָּיו שֶׁל הָאַרְיֵה נִתְפְּסוּ רַק בַּשַּׁרְווּל וְהוּא נִקְרַע. בְּקֹשִׁי רַב בַּעַל הָאַרְיֵה הִצְלִיחַ לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו שֶׁלֹּא יִטְרֹף אֶת הָאוֹרֵחַ.
הָאוֹרְחִים הַמְבֹהָלִים נִמְלְטוּ מִן הַבַּיִת כָּל עוֹד רוּחָם בָּם. לְאַחַר שֶׁבַּעַל הַחֲלִיפָה נִרְגַּע הוּא פָּנָה אֶל בַּעַל הָאַרְיֵה וּבִקֵּשׁ שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ אֶת הַנֶּזֶק שֶׁל הַחֲלִיפָה. לְהַפְתָּעָתוֹ אָמַר לוֹ בַּעַל הָאַרְיֵה: "כְּשֶׁבַּעַל חַיִּים מַזִּיק מִתּוֹךְ כַּעַס, סוּג הַנֶּזֶק הַזֶּה מְכֻנֶּה "קֶרֶן" וּכְפִי שֶׁלָּמַדְנוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא, בַּפְּעָמִים הָרִאשׁוֹנוֹת בַּעַל הַחַיִּים הַמַּזִּיק הוּא "תָּם" וְהוּא מְשַׁלֵּם רַק חֲצִי נֶזֶק.
הַאִם בַּעַל הָאַרְיֵה צוֹדֵק? בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן לֹא! חַיּוֹת שֶׁדַּרְכָּן לִטְרֹף וּלְהַזִּיק אֵינָן "תָּם", מִתְּחִלָּה הֵן מוּעָדוֹת לְהַזִּיק וְעַל בַּעְלֵיהֶן לְשַׁלֵּם אֶת כָּל הַנֶּזֶק.
