הַשָּׁלִיחַ שֶׁאִבֵּד אֶת הַגֵּט
בְּאַחַד הַיָּמִים הִגִּיעַ אָדָם מְבֹהָל לְרַב הָעִיר ואמר לו- "כְּבוֹד הָרַב, מָה עוֹשִׂים? אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם הַגֵּט כָּשֵׁר!". וכך סִפֵּר הָאִישׁ: אָדָם בְּשֵׁם יוֹסֵף שָׁלַח אוֹתִי לָתֵת גֵּט לְאִשְׁתּוֹ בִּלְהָה. הָלַכְתִּי בַּדֶּרֶךְ וּלְפֶתַע אָבַד לִי הַגֵּט. אַחַר כָּךְ מָצָאתִי אוֹתוֹ אֲבָל נִכְנַס בִּי פַּחַד, הֲרֵי בָּעִיר הַזּוֹ יֶשְׁנָן מִשְׁפָּחוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁבָּהֶן לַבַּעַל קוֹרְאִים יוֹסֵף וְלָאִשָּׁה קוֹרְאִים בִּלְהָה. אוּלַי הַגֵּט שֶׁמָּצָאתִי הוּא שֶׁלָּהֶם, וַהֲרֵי לָמַדְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגָרֵשׁ אִשָּׁה אֶלָּא בְּגֵט שֶׁנִּכְתַּב עֲבוּרָהּ בִּמְיֻחָד!
אָמַר לוֹ הָרַב: שָׁלִיחַ יָקָר. אֲלַמֶּדְךָ מַה שֶּׁכָּתוּב בְּדַף זֶה בגמרא. אִם מָצָאתָ אֶת הַגֵּט מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁאִבַּדְתָּ אוֹתוֹ, אֵין צֹרֶךְ לַחֲשֹׁשׁ שֶׁאוּלַי זֶה גֵּט שֶׁנִּכְתַּב עַל יְדֵי בַּעַל אַחֵר. אַךְ אִם מָצָאתָ אֶת הַגֵּט זְמַן-מָה אַחֲרֵי שֶׁאִבַּדְתָּ אוֹתוֹ, בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לַחֲשֹׁשׁ שֶׁמָּא אֵין זֶה הַגֵּט שֶׁקִּבַּלְתָּ לְיָדְךָ, וְלָכֵן הַבַּעַל ר' יוֹסֵף צָרִיךְ לִכְתֹּב גֵּט חָדָשׁ.
