הָרִשּׁוּם בַּפִּנְקָס מְחַיֵּב
מַר בָּרוּךְ נִהֵל אֶת חֲנוּת הַמַּכֹּלֶת שֶׁלּוֹ בְּיָד רָמָה. הַמִּצְרָכִים הָיוּ מְסֻדָּרִים לְמוֹפֵת, הַקֻּפְסָה עִם כַּרְטִיסֵי הַלָּקוֹחוֹת הָיְתָה תָּמִיד מְאֻרְגֶּנֶת וּמְדֻיֶּקֶת, וַאֲנָשִׁים רַבִּים סָמְכוּ עָלָיו.
לְיַד הַמַּכֹּלֶת הָלַךְ וְנִבְנָה בִּנְיָן רַב-קוֹמוֹת, וּמִדֵּי פַּעַם הָיָה הַקַּבְּלָן שׁוֹלֵחַ אֶת הַפּוֹעֲלִים אֶל הַמַּכֹּלֶת שֶׁיִּקְחוּ מִצְרָכִים עַל חֶשְׁבּוֹן הַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁלָּהֶם. מַר בָּרוּךְ הָיָה רוֹשֵׁם, וּפַעַם בַּחֹדֶשׁ הַקַּבְּלָן הָיָה מְשַׁלֵּם.
וַיְהִי הַיּוֹם, אַחַד הַפּוֹעֲלִים בִּקֵּשׁ מֵהַקַּבְּלָן אֶת מַשְׂכֻּרְתּוֹ, וְהַקַּבְּלָן אָמַר לוֹ: "כְּבָר קִבַּלְתָּ.. שָׁלַחְתִּי אוֹתְךָ אֶתְמוֹל לַמַּכֹּלֶת שֶׁתִּקְנֶה מִצְרָכִים בְּאֶלֶף שֶׁקֶל".
- "לֹא קָנִיתִי!", אָמַר הַפּוֹעֵל.
יָרְדוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַמַּכֹּלֶת, פָּתַח מַר בָּרוּךְ אֶת קֻפְסַת כַּרְטִיסֵי הַלָּקוֹחוֹת שֶׁקּוֹנִים בְּהַקָּפָה וְהֶרְאָה לַקַּבְּלָן, "הִנֵּה רָשׁוּם כָּאן שֶׁהוּא קָנָה אֶתְמוֹל בְּאֶלֶף שֶׁקֶל!".
מָה הַדִּין?
הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת שֶׁהַקַּבְּלָן צָרִיךְ לְשַׁלֵּם אֶלֶף שֶׁקֶל גַּם לַפּוֹעֵל וְגַם לְמַר בָּרוּךְ. לְמַר בָּרוּךְ עָלָיו לְשַׁלֵּם, מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ כָּתוּב בַּפִּנְקָס שֶׁלּוֹ, וְהוּא הֲרֵי תָּמִיד סָמַךְ עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּפִּנְקָס שֶׁל הַמַּכֹּלֶת. לַפּוֹעֵל הוּא צָרִיךְ לְשַׁלֵּם עַד שֶׁיָּבִיא הוֹכָחָה שֶׁהוּא קִבֵּל אֶת מַשְׂכֻּרְתּוֹ. הַפִּנְקָס שֶׁל מַר בָּרוּךְ מְהַוֶּה הוֹכָחָה עֲבוּר הַקַּבְּלָן עַצְמוֹ אַךְ לֹא עֲבוּר הַפּוֹעֵל.
