חזרה מדברים "תוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר"

מַעֲשֶׂה בְּראובן שֶׁבָּא לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים וְאָמַר: "אַתֶּם עֵדִים שֶׁאֲנִי לָוִיתִי מֵאָה שֶׁקֶל מִשמעון". חִיּוּךְ רָחָב עָלָה עַל פָּנָיו שֶׁל שמעון. הוּא בְּדִיּוּק הָיָה זָקוּק לְמֵאָה שְׁקָלִים. אַךְ מִיָּד הוֹסִיף ראובן וְאָמַר: "לֹא! לֹא! טָעִיתִי! לֹא לָוִיתִי מִמְּךָ מֵאָה שְׁקָלִים"!

מָה הַדִּין? לְאֵיזֶה חֵלֶק מִדְּבָרָיו שֶׁל ראובן יֵשׁ לְהַאֲמִין? לַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בּוֹ אָמַר שֶׁהוּא לָוָה 100 שֶׁקֶל משמעון אוֹ לַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בּוֹ אָמַר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא לָוָה מִמֶּנּוּ כָסֶף?

הַהֲלָכָה קוֹבַעַת, שֶׁאִם אֶת הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי אָמַר ראובן מִיָּד אַחֲרֵי הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן - מַאֲמִינִים לִדְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים, כִּי בְּתוֹךְ כְּדֵי הַדְּבָרִים הוּא חָזַר בּוֹ וְתִקֵּן אֶת עַצְמוֹ. אַךְ אִם אָמַר אֶת הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי אַחַר זְמַן, כְּבָר אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת, הוּא חַיָּב אֶת הַכֶּסֶף, שֶׁהֲרֵי הוּא הוֹדָה שֶׁהוּא חַיָּב כֶּסֶף.

וַדַּאי שׁוֹאֲלִים אַתֶּם, אַחֲרֵי כַּמָּה זְמַן אֵין ראובן יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. דַּקָּה? שָׁעָה? וּבְכֵן, בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שֶׁהוּא יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ בְּ"תוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר", שֶׁהוּא זְמַן שֶׁבּוֹ אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶת הַמִּלִּים: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי".

(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).