מִצְוַת בִּכּוּרִים
בְּדַף זֶה מְבִיאָה הַגְּמָרָא דִּינִים מִמִּצְוַת בִּכּוּרִים.
אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְדֵּס אוֹ שָׂדֶה, בּוֹ הוּא מְגַדֵּל אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים, עָלָיו לְהָבִיא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל שָׁנָה אֶת הַפֵּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁגָּדְלוּ בְּשָׂדֵהוּ בְּשָׁנָה זוֹ.
"בִּכּוּרִים" מִלְּשׁוֹן בְּכוֹר. אֵלֶּה הַפֵּרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, הַבְּכוֹרִים.
הוֹלֵךְ אָדָם בְּפַרְדֵּסוֹ, וְהִנֵּה הוּא מַבְחִין שֶׁבֵּין עֲלֵי הָעֵץ מַתְחִיל לְבַצְבֵּץ פְּרִי. נוֹטֵל חוּט, קוֹשֵׁר עַל הַפְּרִי וְאוֹמֵר: "הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים". כְּשֶׁהַפְּרִי גָּדַל וְהָיָה רָאוּי לַאֲכִילָה, הוּא קָטַף אוֹתוֹ, הִנִּיחַ אוֹתוֹ בִּכְלִי וְעָלָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.
בְּדַף זֶה לוֹמְדִים שְׁתֵּי מִצְווֹת שֶׁמְּקַיְּמִים בְּעֵת הֲבָאַת הַבִּכּוּרִים: א. "קְרִיאָה" - בַּעַל הַפֵּרוֹת קוֹרֵא אֶת פְּסוּקֵי הַתּוֹרָה הָעוֹסְקִים בְּמִצְוַת בִּכּוּרִים וְהוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת הקב"ה עַל הָאָרֶץ שֶׁהִבְטִיחַ לַאֲבוֹתֵינוּ וְעַל שֶׁקִּיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ. ב. "הַנָּחָה" - מַנִּיחִים אֶת הַבִּכּוּרִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. לְאַחַר מִכֵּן הַכֹּהֲנִים נוֹטְלִים אֶת הַבִּכּוּרִים וְהֵם רַשָּׁאִים לֶאֱכֹל אוֹתָם.
עוֹד נֶאֱמַר בַּגְּמָרָא, בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יַעֲקֹב, שֶׁגַּם אֶת הַבִּכּוּרִים מֵנִיף הַכֹּהֵן.
