שְׁבוּעָה עַל עֲבָדִים וקַרְקָעוֹת
הַמִּשְׁנָה בַּדַּף הַקּוֹדֵם מוֹנָה דְּבָרִים שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵין נִשְׁבָּעִים עֲלֵיהֶם לְעוֹלָם, בֵּינֵיהֶם: עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת. לְמָשָׁל, אִם רְאוּבֵן נָתַן אֶת עַבְדּוֹ לְשִׁמְעוֹן כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר עָלָיו, וְהָעֶבֶד נִגְנַב, שִׁמְעוֹן אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִשָּׁבַע שֶׁאָכֵן הָעֶבֶד נִגְנַב, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל שׁוֹמֵר צָרִיךְ לְהִשָּׁבַע שֶׁכָּךְ אֵרַע. הֲלָכָה זוֹ אָנוּ לוֹמְדִים מִן הַפָּסוּק בספר שְׁמוֹת הַמְחַיֵּב שְׁבוּעָה: "כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם… וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים" - אִם הַשּׁוֹמֵר טוֹעֵן שֶׁחֵפֶץ נִגְנַב עָלָיו לְהִשָּׁבַע עַל כָּךְ בְּבֵית דִּין.
בַּפָּסוּק כָּתוּב "כֶּסֶף אוֹ כֵלִים". כֶּסֶף אוֹ כֵלִים הֵם מִטַּלְטְלִין, וּמִכָּאן לָמְדוּ שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִים עַל קַרְקָעוֹת.
וּמָה לְגַבֵּי עֲבָדִים? הֲרֵי הֵם אֵינָם קְבוּעִים כְּמוֹ קַרְקַע?
וּבְכֵן, יֶשְׁנָהּ דְּרָשָׁה מְיֻחֶדֶת הַמְלַמֶּדֶת שֶׁרַבִּים מִדִּינֵי הַקַּרְקָעוֹת תְּקֵפִים גַּם לְגַבֵּי עֲבָדִים, וּלְפִיכָךְ אֵין נִשְׁבָּעִים עַל עֲבָדִים.
