קיצור שולחן ערוך: דברים אסורים משום סכנה (סי' לג יב-יד)

סעיף יב: הַחוֹשֵׁשׁ בְּמֵעָיו, יֵשׁ עוֹשִֹין לִרְפוּאָה שֶׁמַּעֲמִידִין עַל בִּטְנוֹ כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם חַמִּים, וְאָסוּר לַעֲשֹוֹת כֵּן מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, :

סעיף יג: אָסוּר לַעֲבֹר בְּנַחַל שֶׁמֵּימָיו רוֹדְפִין, אִם הַמַּיִם מַגִּיעִין לְמַעְלָה מִמָּתְנַיִם, מִשּׁוּם סַכָּנָה שֶׁלֹּא יִשְׁטְפוּהוּ הַמַּיִם:

סעיף יד: אָסוּר לְהוֹצִיא מִפִּיו דְּבַר פֻּרְעָנוּת עַל אָדָם מִיִּשְֹרָאֵל, אֲפִלּוּ לוֹמַר אִלּוּ הָיָה פְּלוֹנִי קַיָּם הָיָה בָּא לְכָאן, כִּי בְּרִית כְּרוּתָה לַשְֹּפָתַיִם. וְאֵין לַעֲשֹוֹת מוֹרָא לְתִינוֹק בְּדָבָר טָמֵא כְּגוֹן לוֹמַר חָתוּל אוֹ כֶּלֶב יִקָּחֵהוּ. וְכֵן בְּכָל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד מֵהֶרְגֵּל הַלָּשׁוֹן (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ר"ז סָעִיף ג')