קיצור שולחן ערוך • סימן לד • הלכות צדקה - סעי' יג-יד
סעיף יג':
יֵשׁ לְהִזָּהֵר לִתֵּן אֶת הַצְּדָקָה בְּהֶסְתֵּר בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְמִי נוֹתְנָהּ וְגַם הֶעָנִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִמִּי קִבְּלָהּ טוֹב מְאֹד. וְעַל כָּל פָּנִים לֹא יִתְפָּאֵר הָאָדָם בִּצְדָקָה שֶׁהוּא נוֹתֵן. אַךְ אִם מַקְדִּישׁ אֵיזֶה דָּבָר לִצְדָקָה, מֻתָּר לוֹ שֶׁיִּכְתֹּב שְׁמוֹ עָלָיו שֶׁיְּהֵא לוֹ לְזִכָּרוֹן. וְרָאוּי לַעֲשֹוֹת כֵּן:
סעיף יד:
בְּיוֹתֵר צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ עַל תַּלְמִיד חָכָם עָנִי לָתֵת לוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל, מִתְעַסְּקִין לִסְחֹר לוֹ סְחוֹרָה, שֶׁמּוֹכְרִים לוֹ סְחוֹרָה בְּזוֹל וְקוֹנִים מִמֶּנּוּ סְחוֹרָה בְּיֹקֶר. וְאִם יוֹדֵעַ לְהִתְעַסֵּק בִּפְרַקְמַטְיָא מַלְוִין לוֹ מָעוֹת לִסְחֹר בָּהֶם.
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל כָּל הַמַּטִּיל מְלַאי לְתַלְמִיד חָכָם, זוֹכֶה וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה. וְאָמְרוּ כָּל הַנְּבִיאִים לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְעוֹשֶֹה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם וּמַשִֹּיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם:
