קיצור שלחן ערוך הִלְכוֹת מַשָֹּא וּמַתָּן (סי' סב א-ב)
סעיף א':
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶת חֲבֵרוֹ, וְכָל הַמְאַנֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בֵּין שֶׁהַמּוֹכֵר מְאַנֶּה אֶת הַלּוֹקֵחַ בֵּין שֶׁהַלּוֹקֵחַ מְאַנֶּה אֶת הַמּוֹכֵר עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר, וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ, אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו.
וְהִיא הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסִין אוֹתוֹ לַדִּין, נָשָֹאתָ וְנָתַתָּ בֶּאֱמוּנָה.
סעיף ב':
כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר אוֹנָאָה בְּמַשָֹּא וּמַתָּן, כָּךְ יֵשׁ אִסּוּר אוֹנָאָה בִּשְֹכִירוּת וּבְקַבְּלָנוּת וּבְחִלּוּף מַטְבֵּעַ:
