אם אין קמח - אין תורה
וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ (מה, כד). וברש"י אל תתעסקו בדבר הלכה, שלא תרגז עליכם הדרך.
עני תלמיד חכם נזדמן במחיצתו של רב גדול בישראל, התחיל הרב לפלפל עמו בדברי תורה, אך העני, שהיה שרוי אז במצוקה קשה ובני ביתו הגיעו עד פת לחם, לא הייתה דעתו פנויה להתפלפל בתורה כדרכו.
נענה העני ואמר: על הפסוק (מה, כד) אל תרגזו בדרך פרש"י שציוה יוסף לאחיו שלא יתעסקו בדבר הלכה. ולכאורה יש לתמוה, אם אסור להתפלפל בדרך, מדוע לא הורה להם יעקב הלכה זו בצאתם ללכת למצרים.
אלא כאשר יצאו מביתם ללכת למצרים היו שרויים במצוקת רעב ודעתם לא היתה מיושבת כראוי להתפלפל בהלכה, בבחינת "אם אין קמח אין תורה" ובמילא לא היה צורך לצוות עליהם שלא יתפלפלו בדרך, אבל כאשר חזרו ממצרים עם שקים מלאים תבואה, וכידוע הרחבת הכיס מביאה לידי הרחבת הדעת, היה צורך להזהיר אותם שבדרך לא יפלפלו בהלכה.
ירד הרב לסוף דעתו של העני, והבטיחו לעשות כמיטב יכולתו כדי לחלצו ממצוקתו.
