דעם איד קען איך נישט הייסן עסן אין תשעה באב...
בסוף ימיו של האדמו"ר בעל נועם אליעזר מסקולען זצ"ל, דאגו באי ביתו וחששו מאד שמא אם יצום בתשעה באב, ח"ו תתדרדר בריאותו.
אך ידעו היטב, כי הרבי לא יציית להם, לבלתי התענות ביום זה, לכן פנו אל הגאון הגדול רבי משה שטערן זצ"ל הגאב"ד דעברעצין, וביקשוהו כי הוא עצמו יבוא בעצם יום ט' באב, לבית הרבי זצ"ל ויפסוק עליו בפניו, בכח ההוראה, כי על פי הלכה אסור לרבי לצום, והוא מחוייב לאכול ולשתות כבכל יום, מחמת מצות 'ונשמרתם'.
הוא מסביר כי התורה רומזת כאן להורים על התוצאה של השקעה מבורכת בחינוך: אם תשקיעו את מיטב כוחותיכם, כדי לגדל את בניכם ובנותיכם על ברכי התורה ויראת שמים, – אזי מובטח לכם שכאשר הילדים יגדלו, יהיה לכם שפה משותפת איתם ויהיה לכם עם מי לדבר.
וזהו עומק הפסוק: "ושננתם לבניך" – תשקעו בחינוכם של הבנים, ובזכות זה תזכו ל"ודברת בם בשבתך בביתך", שבעת שתשבו יחד, תמצאו אוזן קשבת, שיח תורני משותף ונחת יהודית אמיתית מיוצאי חלציכם.
