התפילה בקול רם משלימה את קול הפעמונים של הכהן גדול
וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת (כח, לה).
פירש הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזווטשקא זצ"ל בספרו 'נחל יצחק', שזה בא לרמז שבעת שנכנס האדם לעבודת הקודש בתורה ותפילה, צריך להיות קולו נשמע, קול ה' בהדר, כי יש נחת רוח לבורא ב"ה משמיעת קולם של ישראל בעת עבודתם, ולכן אצל אהרן הכהן שעבד את הבורא בעבודת הקרבנות, ובעבודה זו אין השמעת קול, נתקן לו שיהיה נשמע קולו על ידי פעמוני המעיל, כדי להשלים את הנחת רוח לפניו יתברך, להיות עבודת הקרבנות גם כן בבחינת קול הנשמע למרחוק.
ועתה בעוה"ר שחרב ביהמ"ק ואין לנו לא כהן בעבודתו ולא מעיל בפעמוניו, הנה כל אחד ואחד מישראל הוא בחינת כהן משרת לפני ה', וצריך להשלים הנחת רוח של קולות הפעמונים על ידי עבודת התורה והתפילה בקול רם.
ועל ידי אתערותא דלתתא נעשה אתערותא דלעילא שיהיה נשמע במרומים קול התורה והתפילה של ישראל, שזהו הנחת רוחו יתברך, ועל ידי זה יומתקו כל הדינים מעל עדת ישראל, ויומשך שפע קודש לבני ישראל, ובמהרה נזכה לראות בישועתן של ישראל .
