ויגביה הפוס - כוחה של תמימות
מרן ה'חקל יצחק' מספינקא זי"ע היה מרבה לספר בכל שנה את המעשה הידוע על כפרי אחד תמים. לאותו כפרי הייתה הגדה של פסח ישנה.
כידוע, לפני הקטע 'והיא שעמדה' מופיעה בהגדה הוראה לעורך הסדר: 'יכסה המצות ויגביה הכוס'. אולם, באותה הגדה ישנה של הכפרי נפלה טעות דפוס. במקום האות כ' במילה 'הכוס', נדפסה בטעות האות פ'. וכך, במקום 'הכוס', הופיעה המילה 'הפוס' – שפירושה בשפת היידיש הוא 'רגל'..
הכפרי התמים לא עמד כלל על טעות הדפוס. כשהגיע במהלך ליל הסדר לקטע 'והיא שעמדה' וקרא את ההוראה 'יכסה המצות ויגביה הפוס', הוא פעל בדיוק כפי שהיה כתוב.
ברוב תמימותו, הוא כיסה את המצות, התאמץ והרים את הרגל שלו באוויר, וכך – כשרגלו מונפת מעלה – אמר את הפיוט 'והיא שעמדה'.
ה'חקל יצחק' לא היה מספר זאת רק כמעשה משעשע. בכל שנה היה מוסיף על גבי סיפור זה פלפול שלם על דרך הקבלה. הוא היה מסביר באריכות איזה פעלים עצומים פעל אותו כפרי בשמים, שדווקא מתוך אותה תמימות טהורה ושלמה לקיים את מה שחשב להלכה, הרעיש עולמות עליונים.
