לומר קדיש על סוס, אין זה מקובל ואף לא הגון וראוי...
ויֵּצֵא משֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל ה' (ח, כו).
שח המגיד רבי שבתי יודלביץ ז"ל: ישנם אנשים שבשעת חזרת הש"ץ עוסקים בדברים אחרים, אבל 'מקפידים' שלא לדלג אפי' על 'ברוך הוא וברוך שמו' אחת...
מספרי סיפורים יודעים לספר מה שהתרחש בעיירה יהודית טיפוסית לפני שנים רבות, וגיבור הסיפור היה עגלון העיירה אשר הספיק לבצע רכישה מוצלחת של סוס אביר עוד לפני תפילת שחרית, ואף לעבור אי אלו הרפתקאות.
את החדשות המסעירות הוא הזדרז לספר לידידו הסנדלר, ומאחר ולא מצאו בטרם התחיל בתפילתו, נאלץ על כרחו לעשות זאת באמצע חזרת הש"ץ, תוך שהוא אינו מחמיץ חלילה אפילו 'אמן' אחת, או 'ברוך הוא וברוך שמו' אחד...
וכך זה נשמע:
'שמע נא ידידי, היום קניתי סוס, הוי! איזה סוס! 'ברוך הוא וברוך שמו'... עליתי על הסוס בכדי לבדוק את כוחו, ומה אומר לך? היה זה פשוט תענוג, כל מי שראה אותי רוכב על בסוס מלא התפעלות, פתח את פיו ואמר 'אמן'!...
בקיצור סוס כזה, לא ראיתי מימי. אתה מתאר לעצמך איך שהוא קופץ? 'קדוש קדוש קדוש' הדגים היהודי, תוך שהוא מקפץ ועומד על קצות אצבעותיו פעם, פעמיים ושלש...
כן ממש כך, כל הסוס קופץ, מתרומם ויורד, מתרומם ויורד! אנשים עמדו פשוט פעורי פה, התבוננו כיצד כיצד רוכב אני על סוסי החדש, ואמרו איש לאחיו 'ברוך הוא וברוך שמו'!
אבל אחר כך, המשיך העגלון ופניו התכרכמו, קרה אסון, הסוס, סוסי החדש והיפה, הסוס המקפץ ודוהר, התהפך לפתע, 'ברוך הוא וברוך שמו', בעקבות המכה, נפח הסוס את נשמתו, ולפיכך התקבצו הנוכחים וניסו למשוך אותו לפאתי הכביש בכדי שלא לעכב את תנועת העגלות, ואז לפתע נשמעה צעקה 'כהנים', ממש כאילו היתה זו לויה אמיתית, כך קברו אותו ובכך נגמר הסיפור, 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא'...
הרי לנו יהודי 'יקר', אשר לא ויתר אפילו על 'אמן' אחת, אפילו לא על 'ברוך הוא וברוך שמו', ואת כל אשר ביקש לספר, הוא הספיק לומר ביני לביני... אולם איך זה נשמע? כולנו שמענו, דבריו השתלבו בסדר התפלה הפלא ופלא, אלא שמשמעותם נותרה להיות עגומה למדי, לומר קדיש על סוס, אין זה מקובל ואף לא הגון וראוי...
