לקח מאלף בחינוך הילדים הנלמד מבן סורר ומורה
כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (כא, יח).
אמרו חז''ל (סנהדרין עא.) בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב בתורה אלא דרוש וקבל שכר.
וצ''ב שאם אין מציאות לבן סורר ומורה, א''כ מה התועלת לדרוש בו ומה שייך קבלת שכר על לימוד דבר שאין לו מציאות.
ונראה דהנה בבן סורר ומורה הקולר תלוי באביו ואמו על שלא חנכוהו כהוגן, וכפירש''י ז''ל שע''י שנושא אשה בשביית מלחמה סוף הוא ששונאה וסופו לגדל בן סורר ומורה. ומהאי טעמא צריך שיאמרו אביו ואמו בננו זה סורר ומורה, לומר כי מה שהוא סורר ומורה מתייחס אל היותו בנם, כי הם אשמים בדבר.
אולם ע''י שכתבה תורה פרשת בן סורר ומורה, ומזה נדע עד היכן הדברים מגיעים אם לא משגיחים על הבנים, וממילא לא יהיה בן סורר ומורה.
וז''ש בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות אלא דרוש וקבל שכר, ר''ל ע''י שתדרוש פרשה זו ותלמוד כי ע''י שאין האב והאם משגיחים על בניהם יכול לגדל בן סורר ומורה, ממילא יקבל שכר שבן סורר ומורה לא יהיה כלל.
