מדוע לא אמר רש"י 'יפה שיחתן של עבדי אבות' בתחילת דבריו או בסופו
וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן (כד, מב). פירש''י היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הארץ, א''ר אחא יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה.
וצריך ביאור אמאי פירש רש״י ענין זה דוקא בפסוק זה, והו״ל למימר דיפה שיחתן של עבדי אבות או בהתחלת הסיפור ע״י אליעזר או בסופו, ואמאי פירשו כאן באמצע הדיבור.
ונראה, דהנה בפסוק זה מצינו חידוש בסיפורו של אליעזר לבתואל מה שלא נמצא מקודם, דכאן כתיב ואבוא היום אל העין וילפינן מזה היום יצאתי והיום באתי שקפצה לו הארץ, והוא מעלה גדולה שזכה לקפיצת הארץ שהטבע השתעבד אליו.
וענין זה לא נמצא מרומז מקודם בשעת סיפור המעשה הראשון, רק עכשיו בשעת סיפורו של אליעזר הוא שנרמז חידוש גדול זה. ומזה חזינן כמה חשובים הם דבריהם של עבדי אבות, שהרי בשעת הסיפור הראשון שהוא סיפור התורה לא נזכר חידוש זה שקפצה לו הארץ, רק כשחזר וסיפר קרא סיפורו של אליעזר הוא שהשמיענו חידוש זה, ומזה רואים אף חשיבותם של דיבורי עבדי האבות.
