מדוע עלתה מחשבת רשע לבעל עגלה הגוי – להרוג את מרן הבעש"ט הק'
אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה (לה, יד).
הגמ' (מכות ט, ב) מקשה בעבר הירדן תלת, בארץ ישראל תלת (=בתמיה בנחלת שני שבטים שלש כמו בנחלת עשרה שבטים-רש"י), אמר אביי בגלעד שכיחי רוצחים (=בגלעד שהיא בעבר הירדן שכיחי רוצחים-רש"י).
ולכאורה הא גופא טעמא בעי אמאי בגלעד שכיחי רוצחים ישראל, טפי מבשאר מקומות. ועוד קשה הלא ערי המקלט לא נתנו אלא למכה נפש בשגגה, וא"כ איך שייך לומר שכיחי רוצחים על מכה נפש בשגגה מבלי דעת, (ועי' בתוס' שם ד"ה בגלעד).
ויש לפרש דקאי על רוצחים שאינם יהודים, לומר שבגלעד שכיחי רוצחים עכו"ם, ועי"ז המקום גורם שיזדמן שם רציחות בשוגג וכמו שמספרים עובדא מרבינו הבעל שם טוב זי"ע שפעם אחת כשנסע לאיזה מקומן, צוה למשמשו באמצע הנסיעה שיאמר להבעל העגלה הנכרי שיסע במהירות ובחפזון ואל יתן מרגוע לנפשו, ואח"כ שאלו מהבעש"ט הק' זי"ע מה היה כוונתו בזה, ואמר שעברו עתה באותו המקום שהרג קין את הבל אחיו, ונשאר במקום ההוא רושם של רציחה, וע"כ נתיירא שיתלבש מחמת זה בהגוי מדת הרציחה ויהרגנו, לכן צוהו שיסע במהירות כדי שלא יוכל להפיק זממו ח"ו. ואח"כ שאלו מהנכרי הבעל עגלה מה שחשב בעת ההוא שנסעו במהירות, והשיב שעלתה במחשבתו להרוג את הבעש"ט וליטול ממונו ע"כ.
ומזה יש ללמוד שהמקום שנעשתה בו עבירה של רציחה גורמת להיכשל החטא של רציחה במקום ההוא, ועל כן הוצרכו בעבר הירדן תלת ערי מקלט.
