מה אמר מרן החידושי הרי"ם בשמחת הברית של לידת נינו הראשון?!
וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף (נ, כג). האדמו"ר בעל האמרי אמת מגור זצ"ל נינו הראשון של החידושי הרי"ם זצ"ל, נולד ביום ז' טבת שנת תרכ"ו, בזמן הברית אמר החידושי הרי"ם:
נתקיים בי הפסוק, גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף, ומתרגם יונתן בן עוזיאל, גזרינון יוסף (שיוסף מל אותם), (והיינו ברכי - זה מצות מילה, כמו דאיתא בויקרא רבה פרשה ל"א אות ד', וישם פניו בין ברכיו (מלכים-א' י"ח מ"ב), שאמר להקב"ה שיביט לזכות ברית מילה), ומה צריכים לבקש יותר מאת השי"ת?
בן אחיו ותלמידו ר' פינטשע רוטנברג זצ"ל מפילץ, הבין את הרמז ואמר: צריך לבקש כמו שאונקלוס מתרגם, ורבי יוסף, ע"כ. כלומר, שיוסף גידל אותם, וכן צריך שהחידושי הרי"ם יגדל את נכדו, אולם זה לא התקיים, והחידושי הרי"ם נפטר ביום כ"ג באדר שנת תרכ"ו, היינו שהחידושי הרי"ם זצ"ל לא רצה להתפלל שיחיה יותר.
וזהו כמו דאיתא בתנחומא בפרשתנו אות ד': קשה לפני הקב"ה לגזור מיתה על הצדיקים וכו' מה הקב"ה עושה? מראה להן מתן שכרן כדי שיתבעו מיתה בפיהן וכו', ר' אבהו כשנטה למות וכו', מיד נתאוה למיתה ואף יצחק תבע מיתה בפיו וכו', וכן אמרינן במדרש תהלים מזמור קט"ז אות ו': אילולי ששאלו הצדיקים מיתה בפיהם לא היו מתים לעולם.
