מכאן עד סיום התורה אין עוד ממנין תרי"ג רק ג' מצות

הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹקֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ (כו, טז). 

והנה תתבונן שמכאן עד סיום התורה אין עוד ממנין תרי"ג רק ג' מצות, הליכה בדרכיו ית' (כח, ט), ומצות הקהל (לא, יב), ומצות כתיבת ספר תורה (לא, יט).

וכל אלה הג' מצות אפשר לקיים בכל עת, כי מצות הקהל ג"כ מצוה לקיים בכל עת גם כשאין מלך בישראל לאסוף אסיפות במועדי י"י לדרוש מענייני דיומא וכמו שאמרו רז"ל משה תיקן להם לישראל שיהיו דורשין הלכות החג בחג (מגילה ד, א), והנה לפי"ז בכאן הוא סיום המצות התלויות בארץ והתלויות בסיבה.

וזהו שאמר היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים וכו', ור"ל ה' אלקיך מצוך לעשות כל המצות ביום הזה, הגם שעדיין לא באת אל הארץ ולא הזדמנו לך הסיבות, ושמא תאמר האיך אפשר זה לקיים כל המצות ביום הזה, אמר הכתוב ושמרת, ותצפה מלשון ואביו שמר את הדבר וכו' (בראשית לז, יא), תצפה מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך, ר"ל על ידי זה שיהיה הסכמה חזקה בלבך ונפשך לקיים בעת ההזדמן לעשיה יחשב לפני הבורא כל ויהיה לרצון כאילו קיימת בפועל כל המצות, והבן.

אגרא דכלה - בפרשתנו