מן השמים כיסו את פני המן
הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו (אסתר ז, ח).
י"ל, הנה ידוע על פי נימוסי המלכות מי שנתחייב ראשו למלכות, והלך לקבל דינו, ובתוך כך בא המלך וראה אותו, הוא נפטר מעונשו, דמסתמא יש לו איזה זכות במה שזכה לראות את המלך, וגם מחמת שאין זה כבוד למלך שאדם שנתחייב בהריגה וראה אותו.
ובזה י"ל, "הדבר יצא מפי המלך" – שהמן חייב מיתה, ותיכף "ופני המן חפו" – מן השמים כיסו את פניו, שהוא לא יראה את המלך, והמלך לא יראה אותו, שלא תתבטל גזירת המיתה ממנו.
