עומק דברי הליצנות של קרח
וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (טז, יט). פירש"י, בדברי ליצנות וכו' אמר להם כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד איני מקפיד אלא בשביל כולכם.
יש לפרש שקראו דברי ליצנות, דהנה מתחלה חשב קרח שכאשר יקח הגדולה לעצמו יתן גדולה גם לאלה שיחזיקו עמו, וא"כ הקפיד גם בשביל אחרים, ברם עכשיו שהתרה בו משה שרק הנבחר הוא שיחיה, וכפירש"י לעיל (פסוק ו') שאמר להם משה מי שיבחר בו יצא חי וכולכם אובדים. אלא שקרח טעה וחשב שהוא הנבחר, ועכ"פ ידע שכולם יאבדו, ומ"מ הבטיח להם שאינו מקפיד אלא בשביל אחרים ואף שכבר ידע שהאחרים ימותו ממה נפשך, וע"כ קראוהו דברי ליצנות, שהלץ אומר דברי כזב.
ועוד י"ל שקראוהו ליצנות, דבאמת דבריו סותרין אלו לאלו, שאמר כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד, ומזה נשמע שאינו מקפיד בשביל עצמו בלבד אלא גם בשביל אחרים והיינו שמקפיד על תרוייהו, ולבסוף אמר איני מקפיד "אלא" בשביל כולכם, משמע רק בשביל אחרים מקפיד אבל בשביל עצמו אינו מקפיד כלל, ואמר לישנא דמשתמע לתרי אנפין שלא ירגישו בשקרו, וזה הוי הליצנות.
