צ'דיק י'בדוק צ'יצותיו ת'מיד
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם וגו' (טו, לח).
אמרו "דורשי רשומות", כי במילת ציצ"ת נרמז הדין המבואר בשולחן ערוך (או"ח סי' ח סעיף ז). קודם שיברך יעיין בחוטי הציצית אם הם כשירים, כי ציצ"ת, נוטריקון צ'דיק י'בדוק צ'יצותיו, ת'מיד.
ויש להבין מה ענין תואר 'צדיק' לכאן, והרי כל איש ישראל מחויב בזה.
וביאר הרה"ק אליעזר הורוביץ מטארניגראד [תלמידו של החוזה הק' מלובלין זצ"ל] בספרו נועם מגדים (שלהי פרשתנו), עפ"י דברי המג"א (שם סק"א) דטעם הבדיקה הוא משום דאין סומכין על החזקה במקום דאיכא לברורי, וכתב דלפי זה אם בעוד שיתעסק בבדיקה יתאחר ולא יוכל להתפלל עם הציבור יניח מלבדוק עיין שם. והנה ידוע מזוהר הקדוש וספרי החכמה הבאים אחריו, כי צדיק יקרא מי שהוא מעשרה ראשונים בבית הכנסת הוא קאים בדרגא דצדיק.
ובזה יבואר דרשת הנוטריקון על נכון, כי דוקא צדיק יבדוק ציצותיו תמיד בלי העדר יום אחד, ולא כן מי שאין בו מצות צדיק הנ"ל לפעמים יובטל מהבדיקה כאמור. וגם לפי מסקנת המג"א יש לידרוש הנוטריקון לענין הפרדת חוטי הציצית צ'דיק י'פריד צ'יצותיו ת'מיד עכ"ד.
