"רבונו של עולם, תן את פחדך עלינו בחן..."
קרה פעם לפני ראש השנה שנכנס איש אחד אליו להגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל בעת שכיהן ברבנות בלונדון בבית הדין, כדי לקבל אישור שהנו ראוי לשמש שליח ציבור בתפילות הימים הנוראים.
לפי תקנות הקהל המסורתיות בלונדון, לא היה אדם רשאי לשמש חזן בשכר בבית כנסת, אלא אם הצטייד תחילה באישור מן הרב.
פנה רבינו אל האיש באמירה כזאת: "יבין מר, הקהילה אינה מעונינת לקבל את חוות דעתי אם אמנם קולו ערב, אלא בעיקר יחפצו שהרב יאשר כי 'פרקו נאה', לצורך זה מעוניין אנכי לדעת לכל הפחות האם נהיר לך פירוש המילים המופיעות במחזור, אשאלך מה פשר התפילה 'ובכן תן פחדך'..."
ואותו חזן בעל גוף מגודל, פרש מיד לעיניו את שתי זרועותיו הענקיות כלפי מעלה, והסביר: "רבונו של עולם, תן את פחדך עלינו בחן..."
ומכיון שהיה נדמה לו שרבינו יחזקאל משתומם ואינו מבין את כוונתו, הוסיף מיניה וביה הסבר מורחב יותר: "הלא בין כה וכה יהיה פחדך ומוראך ד' עלינו, אנא אם כן עשה זאת בחן ולא בחימה שפוכה..."
