רמז לעצת כל אחד מאוהבי אברהם בשמו
בהיות אברהם אבינו ביום השלישי למילה, הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה, וריבון כל העולמים באלוני ממרא עליו נגלה, וזכה לקבל פני שכינה, כמו שנאמר (יח, א) "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם".
וכבר ביארו חז"ל (בראשית רבה מב, ח) מפני מה נתגלה הקדוש ברוך הוא לאברהם דווקא באלוני ממרא, ולא אצל ענר ואשכול, משום שהוא שנתן לאברהם עצה על המילה. ועוד אמרו שם: "ולמה נקרא שמו ממרא, ר' עזריה בשם רבי יהודה בשם ר' סימון, שהמרה פנים באברהם.
בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם לימול הלך ונמלך בג' אוהביו, אמר לו ענר, כבר בן ק' שנה אתה ואתה הולך ומצער את עצמך, אמר לו אשכול, מה את הולך ומסיים [ומבדל] את עצמך בין שונאיך, אמר לו ממרא, אלקיך שעמד לך בכבשן האש ובמלכים וברעבון, והדבר הזה שאמר לך למול אין אתה שומע לו?".
והנה, יש למצוא רמז לעצת כל אחד מאוהבי אברהם בשמו, כי 'ענר' בהיפוך אותיות הוא 'נער', ואמנם נהג להיפך ממשמעות שמו ואמר לאברהם כי זקן הוא וכבר איננו נער. 'אשכול' מרמז על אשכול ענבים הדבוקים זה בזה, ועל כך אמר לאברהם כי אין ראוי לו שיהיה מעתה כענב בודד שאינו מחובר לחבריו כאשכול. ולעומתם בא ממרא ו'המרה פנים באברהם', כי הקדוש ברוך הוא שהצילו מנמרוד שהשליכו לכבשן האש באור כשדים, והגן בעדו כנגד ארבעת המלכים, בהיותו לבדו בלא אנשי חיל וצבא, וכן סייעו בכל שאר הנסיונות שעמדו עליו - בודאי לא יעזבנו עתה, ואם מצוה עליו ה' יתברך לכרות עמו ברית במילה, ודאי יש לשמוע בקולו.
