מצווה לכבד אביו ואמו בכבוד הגוף ובכבוד הנפש
במאמר לפנינו יבואר גדרי מצוות כיבוד אם ואם, שיש לכבדם הן כיבוד גשמי באכילה ושתיה, והן כיבוד רוחני במעשיו הטובים, ושצריך להוציא מממונו כדי לכבדם. ויבואר עוד, שעל ידי קיום המצווה, מאיר אור הכתר על ידי החכמה על תפארת שמתייחד עם מלכות, ובזה זוכה לאריכות ימים. ויבואר עוד מצוות שילוח הקן ששורשו בבינה, ומעלת העושה מצווה עם כוונה פנימית.
יבואר שהמצווה לכבד אביו ואמו בכבוד הגוף ובכבוד הנפש.
'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ' (שמות כ יב). מדייק שכיון שאינו מפורט בפסוק במה לכבדם, הרי שיש לכבד את אביו ואמו בְּכָל זִינֵי יְקָר - בכל מיני כבוד החשובים לאביו ואמו, כגון להאכילם ולהשקותם, לְמֶחֱדֵי לוֹן בְּעוֹבְדֵי דְּכַשְׁרָאָן - וכן לשמח אותם במעשיו הטובים, שעל ידי זה יזכו לחיי העולם הבא. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי כג כד) 'גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק', ומשמעו, כי 'אב' של 'צדיק' 'גיל יגיל' עם בנו, על ידי שמזכהו לחיי העולם הבא. ומסיק, וְדָא אִיהוּ יְקָרָא דַּאֲבוֹי וּדְאִמֵּיהּ - וזה הוא הכבוד הראוי במה שמכבד את אביו ואמו בעולם הזה בכבוד גופם, ובעולם הבא בכבוד נפשם.
