דוד המלך זכה בסוף ימיו להגיע למדרגת משה רבינו לומר 'שירה'
לאחר שביאר הפסוק 'וארץ מתקוממה לו', ידרוש עתה גם את תחילת הפסוק 'יגלו שמים עוונו', כי 'שמים' הם בזעיר אנפין.
תָּא חֲזִי - בא וראה, כְּתִיב - כתוב בפסוק (איוב שם) 'יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֹנוֹ' כי השמים שהם זעיר אנפין, הם רק מגלים עונותיו של אדם, וְלָא יַתִּיר - ולא יותר, כי אין השמים מענישים אותו, אֲבָל 'וְאֶרֶץ' שהיא המלכות מידת הדין 'מִתְקוֹמָמָה לוֹ' להענישו, כי בְּהַאי - בזאת המידה, דִּינָא אִתְעֲבִיד לְמַאן דְּאִתְעֲבִיד - נעשה הדין למי שחטא וראוי להענישו.
לאחר שביאר רבי שמעון, דמה שאמר משה 'שירה' היא מדרגה גבוהה יותר מן שאר הנביאים שאמרו 'שיר', יאמר עתה, שדוד המלך זכה בסוף ימיו להגיע למדרגת משה רבינו לומר 'שירה' ממטה למעלה, ממלכות אל הזעיר אנפין, ולכן כתוב 'וידבר דוד לה' את דברי השירה הזאת'.
כְּתִיב - כתוב בפסוק (שמואל ב' כב א) 'וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהֹוָה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת', וקשה, הלא דוד הוא משאר נביאים שהם במלכות והיה לו לומר 'שיר', ולמה אמר לשון 'שירה' שהיא מדרגת משה בזעיר אנפין. ומשיב, הַשְׁתָּא תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּדָוִד הוּא - שבא לומר עתה את מעלתו ותשבחתו של דוד, בְּגִין דְּאָמַר שִׁירָה מִתַּתָּא לְעֵילָּא - משום שאמר שירה ממטה למעלה, וּזְכָה לְהַאי דַּרְגָּא - וזכה לזו המדרגה להיות כמו משה לומר שירה מן המלכות לזעיר אנפין. אמנם לא היה ממש כמשה, שמשה היה בבחינה זו כל ימיו, אבל דוד לא היה כך בתחילה, וְלָא אָמַר הַאי שִׁירָה, אֶלָּא בְּסוֹף יוֹמוֹי - ולא אמר שירה זו רק בסוף ימיו, דַּהֲוָה בִּשְׁלִימוּ יַתִּיר מֵהַאי שִׁירָה - שהיה בשלמות ובמעלה יתרה מזו ה'שירה' שהיא המלכות, וזכה לבוא למדרגת משה בזעיר אנפין, כְּמָה דִּתְנֵינַן - וכמו שלמדנו (אבות ב ד) 'אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ', אבל ביום מותו היה יכול להאמין, כי כל ימיו חי דוד ברדיפות מצד אויביו ונמצא שהיה בבחינת המלכות מצד חסרון הלבנה, לכן עבודתו היתה בתיקון המלכות, וְהָכָא, אַמַּאי זְכָה דָּוִד לְמֵימַר שִׁירְתָא מִתַּתָּא לְעֵילָּא, בְּסוֹף יוֹמוֹי - וכאן למה זכה דוד לכך לומר שירה בסוף ימיו, דַּהֲוָה בְּנַיְיחָא מִכָּל סִטְרוֹי - משום שנח אז מכל צדדיו ואז היתה הלבנה בשלימות, דִּכְתִיב - כמו שכתוב (שם) 'בְּיוֹם הִצִּיל יְהֹוָה אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אוֹיְבָיו', ואחר שהיתה אצלו הלבנה בשלימות, עלה לעסוק בתיקון הזעיר אנפין כמשה, לכך נאמר בו 'שירה', דהיינו שירת המלכות אל הזעיר אנפין.
