יבאר כי אין שום דבר ריק בתורה

במאמר זה יבאר רבי אלעזר כוונתו של יעקב בהעמדת המקלות המפוצלים ברהטים. ותחילה יבאר כי אין שום דבר ריק בתורה, כי הכל מלא בסודות ודברים יקרים, ויבאר גודל עונשם של אלו המזלזלים בחשיבות ויוקר דברי התורה, וכן יבאר כי התורה אינה מתפעלת מן הלומדים אותה, הן מאלו המוסיפים ומחדשים בה, כי הכל כבר נכלל בה, והן מאלו המזלזלים בה, כי אין הפגם מגיע לתורה עצמה. ואחר כך יבוא לבאר את מעשה המקלות של יעקב. ויקדים לבאר שכל השפע הבא לתחתונים בא מן המלכות המקבלת מן הבינה, ויבאר כי הוא רק כאשר המלכות מתוקנת, ובזה היה עוסק יעקב לתקן את המלכות ולהאירה מן הספירות העליונות.

'וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת' וְגוֹ' (בראשית ל לח). כדי לבאר שבפסוק זה מרומזים סודות עליונים, פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר לבאר את הפסוק 'אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא' (משלי ט יב). ומתחיל בביאור תחילת הפסוק 'אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ'. תָּא חֲזֵי - בוא ראה, וַוי לְאִינּוּן חַיָּיבֵי עָלְמָא, דְּלָא יָדְעִין וְלָא מַשְׁגִּיחִין בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא - אוי לאותם רשעי עולם, שאינם יודעים ואינם נותנים לב לדעת בדברי תורה, וְכַד אִינּוּן מַשְׁגִּיחִין בָּהּ, בְּגִין דְּלֵית לוֹן סֻכְלְתָנוּ, מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא דַמְיָין בְּעֵינַיְיהוּ כְּאִילּוּ כֻּלְּהוּ מָלֵי רֵיקַנְיָא, וְלֵית בְּהוּ תּוֹעַלְתָּא - וכאשר הם מעיינים בתורה, כיון שאין להם תבונה להבין עומק סודות התורה, לכך נדמה בעיניהם כאילו כל דברי תורה מלאים בריקנות ואין בהם תועלת, וְכֹלָּא בְּגִין דְּאִינּוּן רֵקָנִין מִדַּעְתָּא וְסֻכְלְתָנוּ - והכל משום שהם ריקנים מדעת ותבונה להבין עומק דברי התורה. דְּהָא כָּל מִילֵּי דְאוֹרַיְיתָא כֻּלְּהוּ מִלִּין יַקִּירִין - שהרי באמת כל דברי התורה כולם הם דברים יקרים, וְכָל מִלָּה וּמִלָּה - ולא זו בלבד שכל ענין בתורה מלא מסודות עליונים, אלא אף על כל תיבה ותיבה כְּתִיב בָּהּ (שם ג טו) 'יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ'. וְכָל אִינּוּן טִפְּשִׁין אֲטִימִין דְּלִבָּא, כַּד חָמָאן מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא - וכל אותם הטיפשים אטומי הלב, כאשר רואים דברי התורה, לָא דַי לוֹן דְּלָא יָדְעֵי, אֶלָּא דְאִינּוּן אָמְרֵי דְּאִינְהוּ מִלִּין פְּגִימִין, מִלֵּי דְּלֵית בְּהוּ תּוֹעַלְתָּא - לא די להם שאינם יודעים יקרת ערך דברי התורה, אלא שהם אומרים שהם דברים פגומים, דברים שאין בהם תועלת.