זוהר יומי - לאחר שהתחיל הינוקא להתקרב אליהם כדי להתברך מהם, חזר פתאום לאחוריו

לאחר שהתחיל הינוקא להתקרב אליהם כדי להתברך מהם, חזר פתאום לאחוריו.

קָרִיב לְגַבַּיְיהוּ - התחיל הינוקא להתקרב אליהם, אבל עַד לָא קָרִיב אַהֲדָר לַאֲחוֹרָא - עד שלא קרב אליהם חזר לאחוריו, אָמַר לָהּ לְאִמֵּיהּ - ואמר לה לאמו, לָא בָּעֵינָא לְקָרְבָא לְגַבַּיְיהוּ - איני רוצה להתקרב אליהם. דְּהָא יוֹמָא דָא לָא קָרוּ קְרִיאַת שְׁמַע - שהרי היום הזה לא קראו קריאת שמע, וְהָכִי אוֹלְפֵי לִי - וכך לימדו אותי, כָּל מַאן דְּלָא קָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתֵיהּ, בְּנִדּוּי הוּא כָּל הַהוּא יוֹמָא - שכל מי שאינו קורא קריאת שמע בעונתה, הוא בנידוי כל היום ההוא.

התנאים מבארים לינוקא מדוע לא קראו קריאת שמע בעונתה ביום זה.

שָׁמְעוּ אִינּוּן וּתְוָוהוּ - שמעו הם ותמהו, אָרִימוּ יְדַיְיהוּ וּבָרִיכוּ לֵיהּ - הרימו ידיהם ובירכו אותו. אָמְרוּ לו, וַדַּאי הָכִי הוּא - ודאי כך הוא שלא קראנו קריאת שמע בעונתה, והטעם הוא, כי וְיוֹמָא דָא אִשְׁתַּדַּלְנָא בַּהֲדֵי חָתָן וְכַלָּה דְּלָא הֲוָה לוֹן צָרְכַיְיהוּ, וַהֲווֹ מִתְאַחֲרָן לְאִזְדַּוְּוגָא - ויום זה התעסקנו עם חתן וכלה שלא היה להם צרכיהם והיו מתעכבים מלהינשא, וְלָא הֲוָה בַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּדְּלָא עֲלַיְיהוּ - ולא היה אדם להתעסק על צרכיהם, וַאֲנָן אִשְׁתַּדַּלְּנָא בְּהוּ - ומשום כך אנחנו התעסקנו בהם, וְלָא קָרֵינָן קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתֵיהּ - ולכן לא קראנו קריאת שמע בעונתה, וּמַאן דְּאִתְעַסַּק בְּמִצְוָה - כי מי שמתעסק במצוה, פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה.