מבאר בזה רבי חייא מה שהעמיד יוסף את אחיו במצרים להיות רועי צאן

תָּא חֲזֵי חָכְמְתָא דְיוֹסֵף - בוא ראה חכמתו של יוסף, דִּכְתִיב - כי הנה כתוב כאשר ירדו אחי יוסף למצרים לאחר שנתגלה אליהם, 'וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּיגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה' (בראשית מז ב), וְאוֹלִיף לוֹן לְמֵימַר - ומתחילה לימד אותם מה לומר לפרעה, שנאמר (שם מו לג-לד), 'וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם, וַאֲמַרְתֶּם 'אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן'. ומקשה רבי חייא, אם 'תועבת מצרים כל רועי צאן' היינו שהיו מתעבים ושונאים כל רועי צאן, קשה, וְכִי מַלְכָּא דַּהֲוָה שַׁלִּיט עַל כָּל אַרְעָא, וְאַבָּא לְמַלְכָּא, עָבִיד כְּדָא - וכי יוסף הצדיק שהיה מלך שהיה שולט על כל הארץ, והיה אב למלכות, עושה כך להשפיל את אחיו כל כך לשום אותם רועי צאן, הרי ברצונו היה שם אותם במקום נעלה ומכובד יותר. וְעָבִיד לַאֲחוֹי דְּיִשְׂנְאוּן [דף רנ"א ע"א] לְהוֹן וְלָא יַחְשְׁבוּן לְהוֹן - ועוד שעשה לאחיו שישנאו אותם ולא יחשיבו אותם על ידי שהשתדל לְמֶעְבַּד לְהוֹן רוֹעֵי צֹאן - לעשות אותם רועי צאן, להיות מתועבים ושנואים לפני המצרים, לפני מה שסלקא דעתן לפרש כי 'תועבת מצרים כל רועי צאן' היינו שהיו מתעבים ושונאים אותם.

ומתרץ רבי חייא שאדרבה בזה שהעמיד יוסף את אחיו להיות רועי צאן הרים את קרנם בעיני המצרים.

ומשיב רבי חייא, אֶלָּא וַדַּאי 'תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם' אין פירושו שהיו שנואים רועי הצאן על מצרים, אלא דַּחֲלָא וֵאלָהָא דִילְהוֹן אִקְרֵי הָכִי - כי יראתם ואלוה שלהם נקרא תועבה בכינוי לשון. וְעַל דָּא כְּתִיב - והוא גם כוונת הכתוב שהובא לעיל במכת ערוב 'הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ', כי הכוונה היא שהיא יראתם של המצרים. על כן אָמַר יוֹסֵף בלבו, הרי כָּל מֵיטַב מִצְרַיִם הִיא אֶרֶץ רַעְמְסֵס, וְהַהִיא אַרְעָא אַפְרִישׁוּ לְדַחֲלָא דִלְהוֹן לְרַעְיָא וּלְמֵיהַךְ בְּכָל עִנּוּגִין דְּעָלְמָא - ואת ארץ רעמסס הפרישו המצרים עבור יראתם שהוא הצאן למקום מרעה וכדי שילכו שם הצאן בכל תענוגי העולם, וְכָל מִצְרָאֵי חָשִׁיבוּ לְאִינּוּן דְּרָעָאן לְדַחֲלֵיהוֹן, כְּדַחֲלֵיהוֹן - וכל המצרים מחשיבים לאותם שרועים את יראתם כאילו הם יראתם עצמם. ולכן אמר יוסף, אַעֲבִיד לְאַחַי דְּיַרְתּוּן הַהִיא אַרְעָא, וְיִסְגְּדוּן לוֹן מִצְרָאֵי, וְיַחְשְׁבוּן לוֹן כִּדְקָא יָאוּת - אעשה לאחיי שיירשו את ארץ רעמסס, וישתחוו להם המצרים, ויחשיבו אותם כראוי. וְהַיְינוּ דִכְתִיב - וזהו מה שכתוב שהטעם שהיה חפץ יוסף להושיבם להיות רועי צאן בארץ גשן הוא 'כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רוֹעֵה צֹאן', והיינו שהמצרים מְחַשְּׁבִין לוֹן כְּדַחֲלֵיהוֹן - המצרים מחשיבים את רועי הצאן כאילו הם יראתם עצמם, ואין הכוונה שהם מתעבים ושונאים את רועי הצאן.