רבי יהודה מבאר הטעם ש'חטאת' רומז על היצר הרע

ושואל רבי יהודה, מַאי - מה שכתוב 'חַטָּאת', משמעו עצם החטא, אם כן היה לו לכתוב 'חטאה'. ומשיב, שבזה שכתוב 'רוֹבֵץ', מלמדנו שאין משמעות 'חטאת' על עצם החטא, שהרי אינו נופל לשון 'רובץ' על עצם החטא, ולכן מה שכתוב 'חטאת' דָּא - היינו יֵצֶר הָרָע. והטעם שנקרא בשם 'חטאת', שהרי וְדָוִד הָכִי נָמֵי קָרְיֵיהּ 'חַטָּאת' - כך גם קרא דוד המלך ליצר הרע בשם 'חטאת', דִּכְתִיב (תהלים נא ה) 'וְחַטָּאתִי נֶגְדִי תָמִיד', והטעם שקראו דוד המלך 'חטאת', בְּגִין דְּאִיהוּ עָבִיד לֵיהּ לְבַר נָשׁ כָּל יוֹמָא לְמֶחְטֵי קַמֵּי מָארֵיהּ - כיון שהיצר הרע עושה לאדם בכל יום שיחטא לפני אדונו, ולכך נקרא 'חטאת' משום שהוא מקור החטאים.