הגאון רבינו עקיבא איגר זיע"א אבד"ק פוזנא י"ג תשרי תקצ"ח
הגה"ק רבי עקיבא איגר נולד בעיר אייזנשטייט בהונגריה ביום י"א חשוון תקכ"ב, לאביו רבי יעקב משה גינז, ממשפחה רבנית ידועה. אמו הרבנית גיטל היתה ידועה בצדקותה וחכמתה, היתה בתו של רבי עקיבא איגר הראשון, רבה של פרשבורג.
הוא למד בישיבתו של דודו רבי וואלף איגר בברעסלוי. בהיותו בן י"ח שנים לקחו אחד מתושבי ליסא, הגביר המופלא והמפורסם מוה"ר איצק מרגליות זצ"ל [לשון רבי וואלף איגר בתשו' רע"א] לחתן עבור בתו, וחותנו פירנסו והחזיקו על שולחנו. באחד הימים פרצה שריפה בליסא, ועקב השריפה ירד חותנו מנכסיו, ושוב לא יכל להחזיקו על שולחנו כבימים מקדם, והוכרח רע"א שלא בטובתו לקחת על עצמו את עול הרבנות.
דרך לימודו של רע"א היה באופן מופלא ביותר, כי ראשו היה חד וישר, ולא יכל לסבול דברים שאינם מובנים בפשטות. מרוב עמקותו שהיה דייקן גדול, היו קשים לו הרבה קושיות ואין פותר אותם בידו, והניח אחריו ספר "קושיות עצומות", בו רשם אלף וארבע מאות ואחת קושיות, אשר רובם ככולם נדפסו בגליון הש"ס או בדרוש וחידוש לרע"א.
נסתלק לישיבה של מעלה י"ג בתשרי תקצ"ח.
מסכן הוא האיש שיש לו בבית כל טוב, ואינו לומד תורה"...
סיפר הג"ר אשר אנשיל יהודה מילר אבד"ק פעטרושען: בישוב טולטשווע התגוררו בסך הכל כשישים משפחות, בכל זאת היה כפר זה מפורסם בכל מדינת הונגאריא, כי כאן ישב על כסא הרבנות רב גאון ואדיר, רבי יצחק גליק זצ"ל מח"ס שו"ת יד יצחק. מכל פינות הארץ נהרו אליו אברכי הישיבות ובעלי הוראות הצעירים כדי לקבל ממנו 'סמיכות'. ל"הורמנא" שנתן היה ערך גדול, בשל סמכותו הגדולה ופרסומו כגאון גדול.
כשבקרתי בביתו [וזכיתי לקבל ממנו 'סמיכה'], שאלתי אותו למה יושב במשך עשרות שנים בישוב קטן כזה, ולא עבר לקהילה של עיר גדולה הראויה לשמה, השיב בבדיחות הדעת ובענווה באומרו: כתוב ברש"י "הדרך ממעטת את השם". כלומר, לפעמים, יש רב שהוא עם הארץ, ובכל זאת יש לו שם טוב במדינה, כי לא יודעים שהוא בור. אבל כשהוא שם לדרך פעמיו ומבקר בערים אחרות בין תלמידי חכמים. אז נודע לכולם בכל המדינה שהוא, "עם הארץ". וזהו כוונת רש"י "הדרך ממעטת את השם"...
עוד הוסיף הגאון מטולטשווע זצ"ל וסיפר לנו: כי פעם באו ואמרו להגה"ק רבי עקיבא אייגר זצ"ל, כי יש בעיר איש אחד שהוא מאוד מסכן, משום שאין לו אלא רק לחם צר ולומד תורה ביום ובלילה. על זה אמר הגרעק"א: "אין האיש הזה מסכן כלל וכלל. מסכן הוא האיש שיש לו בבית כל טוב, ואינו לומד תורה"...
