הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שוואדראן זצ"ל אב"ד בערז'אן - דעת תורה ושו"ת מהרש"ם ט"ז שבט תרע"א
הגאון המפורסם מוה"ר שלום מרדכי הכהן שוואדראן זצ"ל אבד"ק ברעזאן, נולד כ"ז ניסן תקצ"ה לאביו מוה"ר משה הכהן מזלאטשוב. בימי נעוריו למד אצל הגאון ר' יואל אשכנזי זצ"ל אבד"ק זלאטשוב מח"ס שו"ת מהר"י אשכנזי.
כמה שנים אחר חתונתו נתקבל לאבד"ק פאטיק, משם לאבד"ק יאזלאוויץ ובוטשאטש, ולבסוף נתעלה על כסא הרבנות בעיר ברעזאן. עמוד ההוראה בדורו, משיב כהלכה אלפי תשובות לכל קצוי תבל. הסתופף בצל צדיקי דורו, הגה"ק מוה"ר שלום מבעלזא זצ"ל, הרה"ק ר' אברהם מסטרעטין זצ"ל והרה"ק מוה"ר יצחק אייזיק מזידיטשויב זצ"ל.
חיבר שו"ת מהרש"ם ז' חלקים, משפט שלום על שו"ע חו"מ, דעת תורה על או"ח ויו"ד, דרכי שלום כללים, תכלת מרדכי עה"ת, ועוד. נפטר בברעזאן ט"ז שבט תרע"א.
ראיה נפלאה בדין ערבות מקריעת ים סוף
הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל במאמר "השכל וידע אותי" (בתחילת דעת תורה ח"א) כתב דבא דין תורה לפני זקינו המהרש"ם, שהיה מעשה במושל גוי שביקש מראובן להלוות לו סכום כסף גדול, וראובן שידע כמה צרות יוכל להביא על עצמו בזה, ביקש משמעון שילוה הוא להמושל, וגם שמעון סירב, ואמר שאינו רוצה להתעסק עם אותו המושל שידו תקיפה ולא יכול לתובעו כשיגיע זמן הפרעון. ואמר ראובן לשמעון שבכל זאת ילונו, והוא ראובן יקבל ערבות על הלואה זו, וכן עשו. כשהגיע זמן הפרעון בא שמעון אל ראובן הערב ותבע את כספו, ויען לו ראובן לא קבלתי עלי להיות ערב קבלן, וע"כ איני משלם לך עד שתתבע בתחלה מהמושל, ורק אז אשלם לך. ושמעון טוען כנגדו הרי אני לא רציתי להתעסק אם המושל, ופרשתי כוונתך שאתה ערב קבלן.
והשיב המהרש"ם דיש מקום לומר דהדין עם שמעון, אף על גב שברור שראובן לא אמר בפירוש שהוא ערב קבלן, והוכיח כן מדברי המהרש"א על דברי הגמ' בפסחים (קיח, ב): "מאי דכתיב וימרו על ים בים סוף - מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו: כשם שאנו עולין מצד אחד - כך מצריים עולים מצד אחר. אמר לו הקדוש ברוך הוא לשר של ים: פלוט אותן ליבשה. אמר לפניו: רבונו של עולם, כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה, וחוזר ונוטל ממנו? - אמר לו: אתן לך אחד ומחצה שבהן. אמר לו: רבונו של עולם, יש עבד שתובע את רבו? אמר לו: נחל קישון יהא לי ערב. מיד פלט אותן ליבשה, ובאו ישראל וראו אותן, שנאמר וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" ע"כ.
והעיר המהרש"א דמה ענה הקדוש ברוך הוא להים, דנחל קישון יהיה ערב, והא מ"מ חוזר טענתו של שר של ים למקומו, דהא בסתם ערב חייב המלוה לתבוע תחילה מן הלוה, ותירץ המהרש"א דמכיון שאין עבד תובע לרבו נעשה הערב מסתמא כערב קבלן, וה"נ אפש"ל במעשה הנ"ל, דמאחר שידוע שאין דעת שמעון לתבוע את המושל מרוב פחד ממנו, ע"כ מן הסתם המקבל ערבות שהרי הוא ערב קבלן.
וראה שם שהגרש"מ שבדרון ז"ל כותב שאינו יודע אם המהרש"ם פסק כן להלכה ע"כ. אך ראה בשו"ת טעם הצבי (סי' ד' אות ה') שהתפלא, שכן מפורש בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קנ"ח ע"ש להלכה ולמעשה.
(דף על הדף - פסחים קיח, ב)
אין הקב"ה רואה רע על ישראל
פעם נכנסו כמה חסידים אצל הרה"ק רבי יצחק מנעשכיז זצ"ל, וסיפרו לו על אחד ממקורביו שעשה דבר עוולה אשר לא יעשה, וביקשו ממנו שיוכיחו על כך ויפסיק מלקרבו.
אמר להם רבי איציקל שהוא בחר ללכת בדרכי הקב"ה דכתיב ביה לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כג, כא) שאין הקב"ה צופה ומביט על עוונותיהם של ישראל, כי אם היה רואה ומסתכל גם על מעשיהם הרעים של אנשים לא היה יכול להכניס אצלו אף אחד, ובזאת רימז לאלו שבאו לדבר סרה על מקורבו, שגם הם אינם ראויים להיכנס אצלו, רק מחמת שאינו רואה דבר רע בישראל יכולים ליכנס.
בענין זה אמר הרה"ק רבי יהודה הורוויץ מדזיקוב זצ"ל בשם הגאון מהרש"ם מברעז'אן זצ"ל (מובא בהקדמתו לספרו "גילוי דעת" על הל' טריפות, הנקרא בשם שערי שלום אות ז) לפרש הפסוקים, דהנה טבע העולם הוא כאשר אדם רוצה לעיין בספר או באיזה כתב, אם מחזיק את הדף במרחק מה מעיניו יוכל לקרוא היטב. אך אם נותן את הספר סמוך לעיניו ממש לא יצליח לקרוא את הכתב.
ובזה פירש המהרש"ם "לא הביט און ביעקב" שהקב"ה אינו מסתכל בעונותיהם של ישראל, והטעם כי "ה' אלקיו עמו", דבגלל שהקב"ה סמוך כל כך אצל ישראל, על כן כביכול אינו יכול לראות חטאיהם.
