הגה"צ רבי יוסף נחמיה קורניצר זצ"ל

הגה"צ רבי יוסף נחמיה קורניצר נולד בקרקא ביום עשרה בטבת בשנת תרמ"א לאביו הגה"ק רבי עקיבא קורניצר ולאמו בת הגה"ק רבי שמעון סופר אב"ד קרקא בן מרנא החתם סופר זי"ע.

ביום הברית שלו נפטרה אמו, ובהיותו בן י"א שנה התייתם מאביו. מאז נתגדל בבית רבו הגה"צ רבי יהודה גרינוולד מחבר ספר 'זכרון יהודה' שהיה אז אב"ד בוניהאד.

בחנוכה שנת תרס"א נשא את בתו של הגאון רבי פנחס חיים קליין אבד"ק סעליש בנו של הגה"צ רבי שמואל שמעלקא מסעליש בעל 'צרור החיים'. רבה של העיר סעליש, אך סירב לכהן ברבנות, רק לאחר פטירת חותנו, התמנה תחתיו כרב של סעליש.

בחודש שבט תרפ"ה עבר רבי יוסף נחמיה לקרקא ושימש בה ברבנות עד לפטירתו ביום ב' אייר תרצ"ג. ונטמן בקרקא בסמוך לקברי סבו הגה"צ רבי שמעון סופר וקבר אביו.


לא לחלל שבת בתירוץ שלעתיד יקדש שם שמים

מסופר שפעם עמד והוכיח אדם אחד שהוא שולח את בנו ללמוד בבית ספר של גויים, והוא לומד שם אף בימות השבת. על כך השיב לו זה, שהוא עושה כן לטובת כלל ישראל, שדרושים לנו יהודים בעלי השכלה, שידעו לעמוד ולהגן על כבוד ישראל. כדוגמה לכך הצביע על ד"ר יוסף שמואל בלוך מוינה שקנה שם לעצמו בהגנה על התלמוד בויכוח עם הכומר האנטישמי ד"ר ראהלינג.

סיים אותו אדם ואמר, אף בנו הוא מקווה, שידע בעתיד לקדש את השם ולהגן על כבוד ישראל מפני משנאיו.

 אכן, התורה באה ומזהירה אותנו מפני היתר כזה - השיב לו רבי עקיבא - שיהא אדם מחלל את השם ומטמא את השבת, משום שלעתיד לבוא אולי יהיה מקדש את השם - שמכלל מקום הוא דבר המוטל בספק, וכך היא אומרת במפורש: "ושמרתם את מצותי ועשיתם אותם אני ה' מקדשכם", אל תהיו מחללים את השם באמתלא של "ונקדשתם בתוך בני ישראל", שלאחר מכן תהיו, כביכול, מקדשים את השם.

(גדולי הדורות ח"ג 1034)