הגה"צ רבי ישראל סלנטר זצ"ל מייסד תנועת המוסר - בעל 'אור ישראל' כ"ה בשבט תרמ"ג
הגה"צ רבי ישראל ליפקין בעל אור ישראל מווילנא הנקרא ר' ישראל סאלאנטער זי"ע נולד בו' מרחשון בשנת תק"ע בעיר זאגער לאביו הגה"צ רבי זאב וואלף ליפקין אב"ד גאלדינגן בעיר טלז.
בהיותו בן שלושים מונה לכהן כראש ישיבה בווילנה. לאחר תקופה קצרה יסד בית מדרש, בו למדו קבוצות קבוצות בספרי מוסר שונים, "מסילת ישרים", "חובת הלבבות", "תיקון מדת הנפש" ועוד. רבי ישראל השמיע שיעוריו המוסריים מדי יום ביומו, ונהרו אליו מאות בחורים, גדולי תורה ויראה.
ביתו נעשה מרכז ללימוד יראת שמים ואהבת הבריות, טוהר המידות וכבוד הזולת. הזהיר ושקד על ניהול משא ומתן באמונה, על לימוד מקצוע ועל מדות ומשקלות של צדק. בגלל מעשה שהיה עזב את ווילנה ויצא לגור לקובנה אף שם הרביץ תורה ברבים במשך תשע שנים רצופות.
עקב מחלה נסע לגרמניה לדרוש ברופאים וישב שם כמה שנים. כשהוטב לו נסע לממל על הים הבאלטי, ושם הוציא לאור שתים עשרה חוברות בשם "תבונה" אוסף הלכות ומאמרי מוסר מכמה גדולי התורה.
בימיו האחרונים התגורר בפאריז ופעל שם רבות לחיזוקה של היהדות. בדרכו מפאריז לקובנה התעכב בקניגסברג. ויגוע ונאסף אל עמיו והוא בן שבעים ושלש שנה. תלמידיו הוציאו לאור דברי תורתו ומאמריו בשם "אור ישראל".
מדוע עמד לראות אם יש ג' כוכבים בסתם יום חול
הסכיתו ושמעו סיפור נפלא על גאון המוסר, רבי ישראל סלנטר זצ"ל. ראו אותו פעם מקורביו לקראת ערב, בעת בין-השמשות, כשהוא עומד בחוץ ומנסה לכוון את הזמן של צאת-הכוכבים, לראות אם כבר יצאו שלושת הכוכבים המסמנים את תחילתה של הלילה. לא היה זה מוצאי שבת – שהיה צורך לדעת אם כבר יצאה השבת, זה גם לא היה יום של צום – בו יש לדעת מתי יכולים לאכול, אלא היה זה יום חול רגיל ופשוט. מקרוביו של רבי ישראל לא ראו אותו מעולם בסיטואציה כזו, לעמוד ולבדוק ברקיע מתי הוא הזמן המדויק של צאת הכוכבים, ואחד מהאנשים הקרובים יותר אליו אזר אומץ והרשה לעצמו לשאול אותו: ילמדנו רבינו, מה העניין, לָמָה ולשם מה עומד הרב ומנסה לכוון את הזמן של סיום היום, 'לא חודש ולא שבת היום', ומה הנפקא-מינה אם הלילה נכנס עכשיו או עוד חמישה רגעים?
נענה רבי ישראל לשאלתו וכך השיב לו: דע לך, כי בתקופה האחרונה הרגשתי חולשה עצומה בכל גופי, חולשה שלא ידעתי מה טיבה. פניתי אפוא אל רופא מומחה, פרופסור, וביקשתי הימנו שיבדוק ממה נובעת החולשה. הוא בדק את גופי ושאל מספר שאלות, עד שפסק את פסוקו, כי החולשה נגרמה מכך שאני מרכז את מוחי בריכוז מופלג ואני מאמץ את גופי ללמוד בעיון ובהתמדה. למאמץ הזה מחיר בדמות החולשה הזאת. ובכן, לאור זאת קבע הרופא שעל מנת להירפא מן החולשה, אני חייב להימנע שלושה ימים רצופים מללמוד.
כמובן שנשמעתי להוראה הזאת של הרופא, כי הרי התורה מצווה אותנו 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם', יש לי כעת מצוה וחיוב של ונשמרתם. התורה היא זו שהזהירה שחייבים לציית לרופא, ואם קבע הרופא שלא ללמוד שלושה ימים יש לי כאן מצוה מן התורה שלא ללמוד שלושה ימים. והיום הוא היום השלישי, ואני רוצה להתחיל ללמוד, ובדיוק כמו שאסור לי לבטל רגע מלימוד התורה, ולכן ברגע שמותר לי ללמוד אני חייב ללמוד, כך בדיוק אסור לי להקדים רגע, אסור לי ללמוד רגע בתוך השלושה ימים שהרופא אמר לי לא ללמוד, אני חייב להיזהר שלא לתת רגע מיותר לכאן ולא רגע מיותר לכאן, לכן אני רוצה לראות במדויק מתי הרגע של צאת הכוכבים, כדי לדעת מתי מסתיימת המצוה של 'ונשמרתם' ומתי מתחילה המצוה של לימוד התורה, כי אני לא רוצה להפסיד אפילו רגע.
