הרה"ק רבי אברהם דוב אויערבאך מֵאָוְורִיטְשׁ זי"ע בעל ה"בת עין" י"ב כסלו תר"א
הרה"ק רבי אברהם דוב מאווריטש זי"ע נולד בין השנים תק"כ-ה, לאביו רבי דוד לבית אויערבאך מגיד מישרים דחמעלניק.
בהגיעו לפרקו התחתן עם בת הגה"צ רבי נתן נטע זצ"ל רב דק"ק אווריטש.
בצעירותו הסתופף בצילם של הרה"ק ה"מאור עינים" מטשערנאביל זי"ע, הרה"ק ה"קדושת לוי" מבארדיטשוב זי"ע ועוד צדיקים. עם פטירת חותנו בשנת תקמ"ה ירש רבינו את מקומו ברבנות אווריטש, שם כיהן כארבעים שנה עד שנת תקפ"ה, אז נתמנה כראב"ד דק"ק זיטאמיר.
בכל מושבותיו התפרסם ברוב קדושתו וצדקותו וכאיש מופת, ורבים התחממו לאורו.
בשנת תק"ץ עלה לארץ ישראל לחונן את עפרה, שם קבע את משכנו בעיר צפת ת"ו.
בשנת תר"א פרצה מגיפה נוראה בעיר צפת אשר חללים רבים הפילה, גם רבינו נחלה אז במחלה זו, קודם פטירתו הבטיח לבני העיר "כי הוא הקרבן האחרון ממגיפת הַדֶּבֶר, ואחריו לא תהא עוד מגיפה בעיר זו", ועלתה נשמתו ביום י"ב כסליו, ומנוחת כבודו בבית החיים הישן בצפת.
השאיר אחריו ברכה ספרו הק' "בת עין" על התורה ומועדים. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
מעלת סעודת מצוה בברית מילה
פעם היה הרה"ק המגיד מטשערנאביל זצ"ל באיזה מקום ביחד עם הרה"ק ר' אברהם דוב מאווריטש זצ"ל בעל מחבר ספר 'בת עין', ובא אדם אחד וביקש להיותם אצלו על ברית מילה, וכיבד את המגיד להיות סנדק, ואמר אליו המגיד כי ילך אצלו רק בתנאי שיעשה סעודה.
אמר לו האיש הנ"ל כי אין בכוחו לעשות סעודה כי איש עני הוא ואין ידו משגת, כי הוא מושכר אצל אחרים ולוקח שכירות בכל שבוע רק חמשה זהובים (חמשה ושבעה קאפיקס) וזהו כל פרנסתו, והחמשה זהובים משבוע זה כבר קיבל אותם בשלימות.
אמר לו המגיד שילוה אצל הבעה"ב שלו חמשה זהובים באופן שינכה לו בכל שבוע מהשכירות שלו, וכן עשה, והמגיד נתן מכספו גם כן סכום ממון, ועשו סעודת ברית מילה.
ואמר המגיד מפני מה חרדתי את כל החרדה הזאת והקפדתי דייקא לעשות סעודה, כי הס"מ הר"ת משמו הוא סעודת מצוה אין לעשות, גם סעודת מסכת אין לעשות, גם סעודת מילה אין לעשות, ודבר זה פעל כבר בעוה"ר כי סעודת מסכת אין לעשות, היינו שניטל סעודת סיום מסכת, והוא רוצה לפעול גם את זאת ח"ו כי סעודת מילה אין לעשות, אמנם על דבר זה בעזהי"ת אנקר אותו שתי עיניו ולא אניחנו לפעול את זאת.
ואמר לו הרה"ק מאווריטש, כי בדבר זה ניצח המלאך מיכאל את הס"מ נצחון גדול, כי הס"מ התפאר לפניו כי הוא מצליח בעתים הללו רח"ל, ושומעים לדבריו, אמר לו המלאך מיכאל אתה משטה את עצמך כי אע"פ שאתה מנצח את אחד מבני ישראל ומסיתהו לעשות עבירה ח"ו, אף על פי כן הוא עשה העבירה שלא ברצונו ולא בשמחה ח"ו, והעד הנאמן לזה האם שמעת מעולם כי מי שעשה ח"ו עבירה כי אחר עשותו העבירה יקבץ מרעים וחברים ויעשה להם סעודה וישמח מה שעשה עבירה ח"ו, לא נשמע כזאת מעולם, ואם אחד מבני ישראל עושה איזה מצוה כמו ברית מילה וכדומה אז אחר עשותו המצוה הוא מקבץ חברים וידידים ועושה להם סעודה ומשמח את עצמו במה שעשה המצוה, מזה נראה כי אם אחד מבני ישראל עשה עבירה ח"ו לא עשה אותו מרצונו ומדעתו בלב שלם, ואם עשה איזה מצוה עושה אותה בלב שלם ובנפש חפצה.
