הרה"ק רבי אלעזר אביחצירא זצ"ל הבאבא אלעזר כ"ז תמוז תשע"א
נולד בעיר ריסאני, מחוז תפילאלת שבמרוקו, להרה"ק רבי מאיר (ה"בבא מאיר") ולשמחה אבוחצירא.
רבי אלעזר נקרא על שמו של התנא רבי אלעזר בן רשב"י. במשפחת אבוחצירא מספרים כי לפני שנולד רבי אלעזר, ראה הבבא סאלי את התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ע"ה בחזיון הלילה, והנה רשב"י בא בטרוניה, מדוע אין בכל המשפחה, מישהו שנקרא על שמו של בנו התנא רבי אלעזר. כמענה, הבטיח לו ה'בבא סאלי' כי הנכד היילוד הקרוב, יישא אכן את השם אלעזר.
בשעת הברית, קרא עליו הסבא ה'בבא סאלי' את הפסוק 'עין לא ראתה אלוקים זולתך' כשהוא מדגיש כי ראשי התיבות של 'אלעזר' הם מילות הפסוק האמור. בהתבטאות מאלפת זו מפיו של ה'בבא סאלי' הקדוש, ניתן ללמוד על ערך יקרתו ושורש נשמתו של הרך הנולד, שנקרא בשמו על פי בקשתו של רשב"י.
בגיל צעיר התייתם מאמו. למד בישיבת תומכי תמימים בקזבלנקה במשך כשנה. באדר תשכ"ו עלה לישראל עם אביו והמשפחה התיישבה באשדוד.
לאחר עלייתו למד בישיבת הרמב"ם שבתל אביב אצל הרב אברהם חפוטא שהיה מקורבו של סבו הבאבא סאלי ובישיבת פורת יוסף.
לאחר פטירתו של הבאבא סאלי הקים חצר בבאר שבע ברחוב קפריסין. במקביל אליו קיבלו אדמו"רות גם אחיו, הרב דוד חי אבוחצירא, שביסס את חצרו בנהריה שבצפון, ודודו, הרב ברוך אבוחצירא, שבנה את ביתו בנתיבות. הרב אלעזר גר בבית שמנהרה מוליכה ממנו אל בית הכנסת, ובעשרות השנים האחרונות יצא מביתו פעמים בודדות בלבד. את דרכו יוצאת הדופן בפרישות מאירועים ציבוריים קיבל מאביו, שנהג כך בשבתו באשדוד.
רבים באו לקבל את עצתו או ברכתו, מכל קצוי הארץ ומרחבי תבל, חסידיו תרמו לביסוס חצרו ביד רחבה, הוא החזיק כולל גדול של אברכים בבאר-שבע, ובית תמחוי.
בליל כ"ז בתמוז תשע"א, נרצח רבי אלעזר אבוחצירא ע"י אדם מעורער בנפשו. "בבא אלעזר" נקבר בהר הזיתים, בסמוך לקברו של אביו, בהלוויה שהשתתפו בה כמאה אלף איש.
נקרא על שמו של התנא רבי אלעזר בן רשב"י
רבי אלעזר נקרא על שמו של התנא רבי אלעזר בן רשב"י. במשפחת אבוחצירא מספרים כי לפני שנולד רבי אלעזר, ראה הבבא סאלי את התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ע"ה בחזיון הלילה, והנה רשב"י בא בטרוניה, מדוע אין בכל המשפחה, מישהו שנקרא על שמו של בנו התנא רבי אלעזר. כמענה, הבטיח לו ה'בבא סאלי' כי הנכד היילוד הקרוב, יישא אכן את השם אלעזר.
בשעת הברית, קרא עליו הסבא ה'בבא סאלי' את הפסוק 'עין לא ראתה אלוקים זולתך' כשהוא מדגיש כי ראשי התיבות של 'אלעזר' הם מילות הפסוק האמור. בהתבטאות מאלפת זו מפיו של ה'בבא סאלי' הקדוש, ניתן ללמוד על ערך יקרתו ושורש נשמתו של הרך הנולד, שנקרא בשמו על פי בקשתו של רשב"י.
המסגל מדת השתיקה ברכותיו מתקבלות
בגמ' ברכות (לא, א): תנו רבנן אין עומדים להתפלל לא מתוך עצבות וכו' ולא מתוך שיחה וכו' ולא מתוך דברים בטלים וכו'.
יש לפרש בדרך רמז, ענין של תפילה זה בקשה מהשי"ת לקיים דבר שמבקשים ממנו, ומתי יש לאדם את הכח לעמוד בתפילה ולבקש מהשי"ת שיעשה בקשתו, זה רק אם הוא זהיר בענין שיחה שלא ירבה שיחה יותר ממה שנחוץ, וגם שומר פיו מלדבר דברים בטלים, אבל בלאו הכי אין עומדים בתפילה, דהיינו אין סיכוי שתתקבל תפילתו.
ורבינו אמר שמי ששומר פיו מלדבר דברים בטלים שהם בחינה של דברי חול כשאינם לצורך, זה סגולה שברכותיו יתקבלו.
והוסיף והליץ על זה את הפסוק (במדבר ל, ג) "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה", דהיינו אם אדם מקפיד שהדברים שמוציא מפיו לא יהיו סתם דברי חולין - דברים שאין צורך בהם, הרי שאז מובטח כי "כל היוצא מפיו יעשה" דהיינו כל מה שיבקש בפיו הקב"ה כן יעשה ויקיים את בקשתו.
סיפר רבינו שפעם הבבא סאלי זיע"א יצא להלויה של אחד שלא היה ידוע לבעל מעשים, ולא לתלמיד חכם ואפילו לקרא הוא לא ידע. ושאלו את הבבא סאלי מה ראה לחלוק לו כבוד כל כך, וענה להם שהוא יודע ומכיר בו שזה כששים שנה שלא שמע ממנו דבר מיותר או שלא במקום, וגם לא שמע ממנו שאלות או ביקורת מדוע עשו כך או כך.
