הרה"ק רבי יוחנן מטאלנא זיע"א

רבינו נולד ביום י' אלול תרס"ו בבית אביו הרה"ק רבי דוד מרדכי מטאלנא זיע"א, נינו של הרה"ק רבי דוד זיע"א הרבי הראשון לבית טאלנא. בהיותו כבן שבע עקרה משפחתו לארצות הברית, בה למד בתלמוד תורה עץ חיים אחר המשיך שם בלימודיו במסגרת ישיבה קטנה.

כבר בשעת שמחת הבר מצוה שלו הביע רצונו ללמוד בארץ ישראל, ובשנת תרפ"ב בהיותו כבן שבע עשרה, הגשים שאיפתו, הגיע לארץ הקודש, ונכנס ללמוד בישיבת אהל משה שבעיר העתיקה בירושלים.

בישיבה התעלה בתורה, עד שזכה לקבל סמיכה מהגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל והגאון רבי שמחה בונם ורנר זצ"ל. אחר שלוש שנים בארץ ישראל שב לבית אביו שבניו יורק, שם התבלט הן בלבושו החסידי והן בהנהגתו החסידית השורשית.

בשנת תרפ"ח היה לחתן הרה"ק רבי משה מסטרעטין טורונטו זיע"א, אחר נישואיו פקד עליו אביו לנהוג באדמורו"ת, ולאחר כמה שנים בניו יורק ובטורונטו, הקים חצירו במונטריאול שהיתה למרכז גדול לתורה ולתפילה לחסד ולחסידות.
חצירו במונטריאול הפכה לאבן שואבת לרבים, אף אדמורי"ם רבים שפקדו את העיר נתארחו בצילו, רבות פעל בה בעניני יהדות ושאר עניני הכלל.
בשנת תשי"ג הגשים שאיפתו מאז ועבר להתגורר בארץ ישראל, תחילה גר בירושלים בשכונת שערי חסד, בשנת תש"כ עבר לשכונת בית הכרם, ולאחר כשנתיים קבע מושבו בבית וגן ברחוב הפסגה.
בסוף ימיו נחלש, וביום ראשון של חנוכה כ"ה כסלו תשנ"ט, אחר שבירך את הברכות והדליק את הנר, עלה לגנזי מרומים, ברכת שהחיינו היו מילותיו האחרונות בעולם.


גודל ענוותנותו

אברך מיוסר שפגש בו בכותל המערבי, ניגש אליו עם קוויטל על מצבו הקשה וביקש שיעתיר בעדו. רבינו עיין ונאנח, ואז התקרב לכותל אדם שאינו שומר תורה ומצוות עם כיפת קרטון על ראשו, והסתכל על אבני הכותל בפליאה, ניכר היה שהוא כאן לראשונה בחייו.

ניגש אליו רבינו כשהוא מקדם אותו בשלום עליכם לבבי, פתח עמו ספר תהלים, והחל לקרוא פסוק פסוק כשהוא מורה לאיש שיאמר אחריו. כשניגש האברך לרבי להזכיר עצמו בשנית, ענהו הרבי, כבר נושעת, הכל מסודר וממחר יהיה רק טוב.

האברך המופתע אכן זכה לראות ישועות, כיצד כל הטבע מתהפך עבורו בזכות הצדיק וכל ביתו התהפך מן הקצה לקצה, עם פלאות של ממש.

אחר זמן חזר לרבי להודות, אולם הוא הביט בו בפליאה ושאל, מה רצונך ממני, תחפש את היהודי שהתפלל עליך בכותל המערבי, רק הוא החיש לך את הישועה, האינך יודע מה כוחו של פרק תהילים של יהודי.

(תנחומיך ישעשעו נפשי)