הרה"ק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ זי"ע הי"ד האדמו"ר מרדומסק בעל "שבחי כהן" ח"י אב תש"ב
רבינו נולד בעיירה רדומסק בשנת תרמ"ב, בבית אביו הרה"ק רבי יחזקאל הכהן זי"ע בעל כנסת יחזקאל, בנו של הרה"ק ה"חסד לאברהם" זי"ע, ונכדו של מייסד השושלת, התפארת שלמה זיע"א.
משחר ילדותו, ניכר היה בו כי לגדולות נוצר, את כל ישותו הקדיש ליגיעה ולהתמדה בכל מכמני התורה. פומיה לא פסיק מגירסיה, יומם ולילה ישב והגה בתורה, כשהנעשה סביבו אינו מענינו כלל. שעות ארוכות לא בא אוכל אל פיו, שכן חיותו היתה מלימוד התורה הקדושה ומעבודת השי"ת בכל לבו נפשו ומאודו.
בילדותו התלוננה אמו בפני אביו הקדוש, כי אינו מכיר אף את האותיות של שפת המדינה, הדבר עלול להיות לו לרועץ לכשיגדל. הרגיעה הרבי ואמר לה כי אל לה לדאוג בקשר לפרנסתו, ואכן נתקיימו אצלו תורה וגדולה במקום אחד.
את עיקר משנת תלמודו ודרכי החסידות, קנה במחיצת אביו הרבי ובמחיצת סבו הקדוש ה"חסד לאברהם", שהאצילו עליו מזיוום, והכניסוהו בחדרי התורה, היראה והחסידות. שעות מרובות ישב בצוותא עם אביו ועסק בתורה הקדושה. בבחרותו נסע לקנות שלמות ביגיעת התורה ובמכמניה בישיבת אמסטוב הידועה, תחת הנהגתו ונשיאותו של הגאון רבי אפרים צבי איינהורן זצ"ל.
בהגיעו לפרק האיש מקדש, נלקח לחתן בבית דודו רבי משה אלימלך הכהן רבינוביץ זצ"ל בנו של החסד לאברהם. אחרי נישואיו כשהוא סמוך על שולחן חותנו, השקיע עצמו ביתר שאת בעמלה של תורה, עד מהרה יצא טבעו בין חוגי הלמדנים. צורבים ובעלי תריסין, גאונים ולומדים מופלגים, השכימו לפתחו או המתינו לו בבית המדרש לפלפל עמו וללבן סוגיות מוקשות בהן עסקו.
כן התפלפל בתורה באמצעות מכתבים עם גדולי התורה שבדור, כמו המהרש"ם מבערזאן זצ"ל ועוד, שאף השיבוהו בפלפולא דאורייתא.
אחרי הסתלקות אביו הרבי בפתאומיות בי"ח מר חשוון תרע"א לשמי מרום, והוא אך בן ארבעים ושמונה שנים, נתנו בו ראשי העדה את עיניהם, שימלא מקום אביו ויקבל עליו את עול הנהגת העדה, ברם, הוא סירב בתוקף, בהודיעו נחרצות כי אינו ראוי לכך.
משתקפו עליו ההפצרות, קם ונסע אל הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב זיע"א ואל הרה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זיע"א, אולם אף הם הרבו עליו דברים כי יקבל את הנהגת העדה המיותמת. אז נעתר רבינו וקיבל את הנהגת העדה, והוא אך בן עשרים ותשע שנה. רבבות חסידיו בכל הארצות, מקושרים היו אליו בלב ונפש.
מלופף ביסורים היה כל ימי חייו, פעמים רבות נסע לרופאים בברלין ובווינה, וזמן רב היה מאושפז בבתי החולים, כאשר גם בזמנים בהם שוחרר מבית החולים, היה צמוד אליו רופא אשר שמר את צעדיו, והזריק לו את הזריקות להן נזקק באופן קבוע.
מופתיו הרבים מספור עשו כנפיים בכל רחבי פולין, אין ספור חולים נושעו בזכותו. במיוחד התפרסם בברכותיו לבחורים שהגיעו לגיל גיוס לצבא הפולני, ימים שלמים יושב היה ומעתיר בעדם מתוך בכיות ותחנונים שישוחררו מחובת הגיוס.
בת יחידה היתה לו, אשר נישאה לחתנו המופלג בתורה, רבי דוד משה רבינוביץ זצ"ל הי"ד שכהן כראש ישיבות כתר תורה, להם נולד בן יחיד, הינוקא אברהם אלימלך יחזקאל אהרן. בהיותו בן שלוש שנים חלה הבן, תפילות רבות נישאו לרפואתו בכל רחבי פולין, אולם שערי שמים ננעלו, והילד נסתלק.
הקים רשת של למעלה משלושים ושש ישיבות בשם "כתר תורה", עליהן מסר את נפשו. הישיבות חוללו מהפכה תורנית בכל רחבי פולין וגליציה, בהן עסקו בתורה כארבעת אלפים תלמידים שרובם לא נמנו על עדת חסידיו. סדרי הלימוד והשיעורים, נקבעו על ידי הרבי עצמו, הוא שקד בכל עת על הצלחתן המרבית בכל התחומים.
נהרג על קידוש השם בגטו ווארשא ביום שב"ק פרשת עקב שנת תש"ב, ולמחרת קברוהו בבית העלמין "גנשא" אשר בוורשא, שם נמצא קברו הקדוש עד יבוא גואל.
(מלכות בית רדומסק)
למ"ד וא"ו הנסתרים - אשר העולם מתקיים בזכותם
נאמן לדרכו בכל עניו הצנע לכת, הביע הרבי [רבי שלמה חנוך] זי"ע, מיד בהתחלה את משאלו, שגם ישיבות רדומסק לא תזדקקנה לפירסומת ואביזריה, אלא הוא עצמו בעזרת כמה נגידים מאנ"ש יפרנסו אותן.
לימים כשמספר ישיבות כתר תורה הגיע כבר ל-36 ומעולם לא כתבו אודותן אף מלה בעתונים וכיו"ב, היו אומרים בפולין כי אלו למ"ד וא"ו הנסתרים אשר העולם מתקיים בזכותם. הדבר היחיד שהאדמו"ר הסכים לו, היה פרסום 'אסופה חדשית' לחידושי תורה שנשאה ג"כ את השם 'כתר תורה', והשתתפו בה התלמידים המצויינים ואחדים מגאוני הדור, כל זאת כדבריו באגרת כדי לדרבן את הלומדים באמצעות קנאת סופרים אשר כדברי חז"ל תרבה חכמה.
באסופה זו יכולים אנו להתוודע גם אל הדמויות הנפלאות של הרמי"ם בישיבות כתר תורה, גאונים אחד לאחד, מהם סיניאים ומהם עוקרי הרים ממש, אשר צמחו היישר מעולם החסידות אם כי לא כולם היו חסידי רדומסק דוקא, לדוגמא ייזכרו הג"ר יוסף לאסר הי"ד ראש הישיבה בקיבוץ גבוה דסוסנוביץ. הג"ר אברהם יששכר גוטליב הי"ד ראש ישיבת כתר תורה בצנסטחוב-וולברום, הג"ר חיים טוביאס הי"ד ראש הישיבה בקשאנוב, הג"ר שמואל איילבוים הי"ד ראש הישיבה בלודז', הר"ר דן וואלד הי"ד שעמד בראשות ישיבת כתר תורה בבנדין, וכן הרמי"ם בעיר קראקא הג"ר נחמיה רוזנפלד הי"ד והג"ר שכנא מארגיל הי"ד.
