אין לנו מלך אלא אתה: אני רק יכול לומר שאני רוצה מאוד לחזור אליך": סיפורו המרגש של גדעון, שתפילה אחת כנה ומילים מהלב ביום כיפור הובילו אותו לדרך התשובה.
גדעון מחה דמעת התרגשות, והמשיך: 'הסתכלתי עליהם, הם היו שקועים בסידור, ולי - לא היה סידור או מחזור כלשהו. בלית ברירה נעמדתי בירכתי בית הכנסת, הלטתי פניי בידיי ואמרתי: 'אבא שבשמיים, אינני יודע להתפלל, אינני יודע כיצד לומר, מה ומתי. אני יכול רק לומר שגם אני רוצה מאוד לחזור אליך...' חזרתי על הבקשה הזאת,' סיפר גדעון ברגש, 'פעם, פעמיים ושלוש, ואחר כך פשוט עזבתי את בית הכנסת. עיניך הרואות את התוצאה...'
סיפור זה, המובא ממקור ראשון, מתאר את סיפורו של גדעון, שגדל כ"תינוק שנשבה" וכל קשר שלו ליהדות היה צום יום הכיפורים.
כל ימיו גדל גדעון כתינוק שנשבה, מימיו לא הכיר ולא ידע דבר על היהדות, חוץ מהעובדה שישנו יום בשנה בשם 'יום כיפור' בו צמים ואין עושים מלאכות, מעבירים את עשרים וארבע השעות, ועוברים הלאה...
שנה אחת, היה זה בחודש אדר, בשלהי החורף, נקלע גדעון לסמינר של חוזרים בתשובה. הציץ ונפגע - המרצים פתחו בפניו שערים לעולמות שלא הכיר, האירו את ליבו וחיממו את נפשו באור היהדות הנעימה, הקסומה, הקרובה והמקרבת...
חלפו עוד מספר חודשים, ואחד המרצים בסמינר פגש את גדעון בשעת ערב מוקדמת, מטייל ליד ביתו. 'גדעון יקירי,' טפח המרצה על שכמו, 'מה נשמע? איך אתה מרגיש?' הם שקעו בשיחה עירנית וידידותית, כאשר המרצה מלטף בחיבה את הכיפה הגדולה שלראשו של גדעון. 'אה, אשריך,' אמר וליטף שוב את הכיפה, 'איך זכית לחזור בתשובה, הלוואי עליי... מה עורר את ליבך לכך? האם עברת חוויה מרגשת כלשהי בחודשים האחרונים?'
גדעון התרגש, פתח את מצפון ליבו וסיפר: 'האמת, ביום הכיפורים האחרון חוויתי חוויה משונה משהו. באתי לבית הכנסת כמדי שנה, נבוך ולא יודע מה לעשות. התפילה התנהלה בעצלתיים, לא מצאתי לי מקום ולא התחברתי. לא היה לי מחזור ולא סידור, לא הבנתי למה כולם מגיעים היום לבית הכנסת, ואפילו רפי וגדי, בני ושמוליק, איציק ואביעד עזבו את העסקים ובאו...'
גדעון מחה דמעת התרגשות, והמשיך: 'הסתכלתי עליהם, הם היו שקועים בסידור, ולי - לא היה סידור או מחזור כלשהו. בלית ברירה נעמדתי בירכתי בית הכנסת, הלטתי פניי בידיי ואמרתי: 'אבא שבשמיים, אינני יודע להתפלל, אינני יודע כיצד לומר, מה ומתי. אני יכול רק לומר שגם אני רוצה מאוד לחזור אליך...' חזרתי על הבקשה הזאת,' סיפר גדעון ברגש, 'פעם, פעמיים ושלוש, ואחר כך פשוט עזבתי את בית הכנסת. עיניך הרואות את התוצאה...'
זה כוחה של תפילה, פשוטה ובמילים מהלב, ביום הכיפורים. בכל רגע נתון, בכל מקום ובכל זמן ביום היקר הזה, נוכל לעמוד, לעצום עיניים, ולהתכנס אל תוך תפילה לאבא שבשמיים... וביום הזה, הוא שומע ומאזין, מביט ומקשיב, ובמשך השנה נראה תוצאות!
