הדירה נראתה כמו שוק של גרוטאות בגלל השכן, והמתווכים היו מיואשים. המהפך המדהים שהתחולל כשהדייר החליט להחליף את המריבה בלימוד של שער הביטחון ב'חובת הלבבות'
ימים חלפו, ומשפחתנו התרחבה בלי עין הרע. החלטנו למכור את הדירה לטובת בית רחב יותר. קבענו מחיר ריאלי לדירה הישנה, בתוספת מרווח סביר למשא ומתן, והמתנו לקונים. אלא שהחודשים חלפו, אנשים באו ויצאו, והצעות רציניות – אין. מתווך אחר מתווך חזרו על אותה אבחנה כואבת: "המחסן המאולתר בכניסה לביתך מרתיע את הקונים. הבית נראה כחלק משוק של גרוטאות וזה הרושם הראשוני שמקבל כל מי שבא לראות את הדירה.
הנסיון היה קשה. כבר רכשנו דירה חדשה והייתי זקוק לכספי המכירה כאויר לנשימה. לא נותרו בפני ברירות. הודעתי לשכן כי אם לא יפנה את חפציו, אאלץ לעשות זאת בעצמי. משחלף הזמן שסוכם, שכרתי מוביל וסיכמתי עמו כי יגיע באישון לילה לפנות את הציוד.
מספר הר"ר אלחנן נפחא מבני ברק:
שנים ספורות לאחר נישואי, זכינו לרכוש את דירתנו הראשונה. כדרכם של בניינים בני ברקיים, חדר העגלות המשותף הפך לימים למחסן של גרוטאות ועזובה. לאחר שקצה נפשם של הדיירים במפגע, הוחלט על פינוי כללי של החפצים. נתלתה הודעה מפורטת בכניסה לבנין על תאריך הפינוי הסופי. חפצתי לשאת בעול עם הציבור, ונטלתי על עצמי את מלאכת הפינוי בתום המועד שנקבע במודעה.
"דא עקא, שכני המתגורר דלת מולי, אשר חולק עמי מבוא משותף לדירותינו, הותיר שם את חפציו, ולא פינה אותם במועד. משמצא את מטלטליו מחוץ לחדר העגלות, חרה אפו. בחמתו כי קשתה, נטל את אותן גרוטאות והציבן בתוך אותו חדר מבוא הצר המשותף לשנינו, בפתחן של הבתים. פניתי אליו בצורה מכובדת, ובקשתי כי יפנה את הציוד המפריע למעבר, אך דברי נפלו על אזניים ערלות. מאותו היום שרר בינינו מתח שהעיב על יחסי השכנות היפים.
ימים חלפו, ומשפחתנו התרחבה בלי עין הרע. החלטנו למכור את הדירה לטובת בית רחב יותר. קבענו מחיר ריאלי לדירה הישנה, בתוספת מרווח סביר למשא ומתן, והמתנו לקונים. אלא שהחודשים חלפו, אנשים באו ויצאו, והצעות רציניות – אין. מתווך אחר מתווך חזרו על אותה אבחנה כואבת: "המחסן המאולתר בכניסה לביתך מרתיע את הקונים. הבית נראה כחלק משוק של גרוטאות וזה הרושם הראשוני שמקבל כל מי שבא לראות את הדירה.
הנסיון היה קשה. כבר רכשנו דירה חדשה והייתי זקוק לכספי המכירה כאויר לנשימה. לא נותרו בפני ברירות. הודעתי לשכן כי אם לא יפנה את חפציו, אאלץ לעשות זאת בעצמי. משחלף הזמן שסוכם, שכרתי מוביל וסיכמתי עמו כי יגיע באישון לילה לפנות את הציוד.
אולם, שעות ספורות קודם לכן, נתקלו עיני ב"סטיקר" על רכבו של מכר, ועליה דבריו של מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל: "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי אדם שוויתר והפסיד".
המלים הלמו בלבבי. הרגשתי כי הקדוש ברוך הוא מדבר אלי מבין השורות של אותה המדבקה. לאחר התייעצות קצרה עם רעייתי, התקשרנו ובטלנו את ההובלה שהוזמנה ללילה. הודעתי לשכן בפנים מאירות: "החלטתי לוותר. השאר את חפציך כאן ככל שתחפוץ, אני בוטח בבורא עולם שימציא לי את הקונה הנכון". באותם ימים התחלנו ללמוד בביתנו את "שער הביטחון" בספר חובת הלבבות, מתחזקים באמונת אומן כי הכל מאתו יתברך.
לא חלפו שבועיים, והמתווך התקשר שהוא בעיצומה של עסקה עם קונה שמתכונן לרכוש דירה אחרת שמתאימה בדיוק לצרכיו של אותו קונה, אלא שלצורך השלמת העסקה הוא מעדיף להראות לקונה דירה נוספת, כדי להעניק לו הרגשה טובה שהוא בוחר מבין שתי אפשרויות. הוא מבקש איפה את רשותי לעשות שימוש בדירה שלי ולהראותה לרוכש כאופציה נוספת, למרות שאינו רואה שום סיבה שהקונה יתלבט בין שתיהן.
הסכמתי לבקשתו, ולתדהמתי, אחרי זמן קצר המתווך הודיעני כי הלקוח שראה את הדירה כ"אפשרות משנית" בלבד, מבקש לסגור את העסקה במחיר הראשוני שנקבתי, ללא כל משא ומתן על המחיר, שהיה בעצם מחיר גבוה מעל המחיר הריאלי, ומלכתחילה נועד לצרכי משא ומתן. הקונה, יהודי יקר בעל אמצעים שביקש לעבור לבני ברק בהוראת רבו, בחר דווקא בדירתי. כששאלתיו לפשר הדבר, ענה בפשיטות: "האמת היא שנמשכתי לדירה אחרת שהתאימה ממש לצרכי, אך כשהצגתי בפני רבי את רצוני לסגור חוזה עם בעל הדירה שנבחרה, הוא שאל מיד אם יש אפשרות נוספת, והורה לי נחרצות לרכוש דווקא את דירתך. הוא אמר לי כי הוא מרגיש שזהו המקום הנכון עבורי."
נוכחתי וגם ראיתי בעיני כיצד הויתור לא זו בלבד שלא גרם לי הפסד, אלא אדרבה, הוא היה המפתח לברכה שעלתה על כל ציפיותי, והביא עמו את הישועה דרך קונה שכלל לא חשב לרכוש את הדירה, ובמחיר מלא שלא ציפיתי כלל לקבל!
