לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא: הילד היתום בן ה-12 שלא ויתר והתחיל מא-ב עד שזכה להרביץ תורה ברבים...

זהו. זה היה. עבר. אני יוצא מבית המדרש הלום רעם, מבויש עד לשד עצמותיי, ובחסדי שמיים נזכר שברגע זה שלח לי ד' סגולה נפלאה: אם אני, העלוב והמבוזה עד דכדוכה של נפש, אסלח לפוגע, אוכל לנצל זאת כדי לפעול ישועה.
אמרתי לפני אבי הרחום שבשמיים: "ריבונו של עולם, אתה יודע מה עברתי עכשיו. ראית את הביזיון הנורא שנחלתי. אני יודע שהכול ממך יתברך ואין עוד מלבדך. אני מוסר בזאת מודעה ומצהיר שאני מוחל לפלוני שפגע בי מחילה גמורה, ואין לי עליו כלום. ריבונו של עולם, אתה יודע שמחילה זו היא למעלה מדרך הטבע, ולכן אני מבקש ממך מידה כנגד מידה שתשלח לי ישועה למעלה מדרך הטבע ותושיע את בתי הממתנת לזיווגה בשידוך נאה משורש נשמתה. אנא!!!"

מדבר יהודי מבית שמש. כשקמתי בבוקר והלכתי לתפילה, לא חשבתי לרגע שהיום הזה הולך להיות שונה מהימים האחרים. לא העליתי בדעתי שמשהו טוב הולך לקרות. אני מוכרח לציין, שכבר הרבה ימים אני מחכה לדבר טוב שיקרה. הרבה לילות, הרבה חודשים ושנים. יש לי בת בת עשרים ושמונה. בבית.
נכון שלא צריך לומר עוד שום דבר? אתם כבר מבינים טוב מאוד למה מחכה אבא לבת בכזה גיל. אולי אתם הרבה פחות מודעים לכאב שכרוך בהמתנה המאוד-מאוד ארוכה הזאת. אבל, בשביל מה לדבר? כבר התרגלתי לכאב שנוגס בליבי יום-יום, שעה-שעה. גם באותו בוקר לא חשבתי שהוא הולך לעזוב אותי.
התפללתי שחרית במניין של כמאה מתפללים, ואז זה קרה: מישהו זיהה אותי כאחד שמתעסק בנושא שאינו לרוחו, ופנה אליי ברעש גדול ובעצבים שפוכים. איני יודע מה עבר עליו, ומה קרה עכשיו. מדוע לא יכול לברר את העניינים בדרך כבוד?!
אילו היה רוצה, הייתי יכול להסביר לו דבר או שניים. אבל הוא היה חדור קרב, סוער כים, לוהט כאש, והמילים שיצאו לו מהפה היו בלתי אפשריות בכלל. עד אז בכלל לא ידעתי שקיים אוצר מילים שכזה. הבושה והחרפה מילאו אותי מכף רגל ועד ראש. וכל זה לעיני קהל צופים נכבד ביותר, הן בכמות והן באיכות.
זה היה עלבון נורא, אני אומר לכם. זה היה קשה, זה היה נורא ואיום, זה היה משהו ששווה להיטמן באדמה בשביל לא לעבור את זה.
זהו. זה היה. עבר. אני יוצא מבית המדרש הלום רעם, מבויש עד לשד עצמותיי, ובחסדי שמיים נזכר שברגע זה שלח לי ד' סגולה נפלאה: אם אני, העלוב והמבוזה עד דכדוכה של נפש, אסלח לפוגע, אוכל לנצל זאת כדי לפעול ישועה.
אמרתי לפני אבי הרחום שבשמיים: "ריבונו של עולם, אתה יודע מה עברתי עכשיו. ראית את הביזיון הנורא שנחלתי. אני יודע שהכול ממך יתברך ואין עוד מלבדך. אני מוסר בזאת מודעה ומצהיר שאני מוחל לפלוני שפגע בי מחילה גמורה, ואין לי עליו כלום. ריבונו של עולם, אתה יודע שמחילה זו היא למעלה מדרך הטבע, ולכן אני מבקש ממך מידה כנגד מידה שתשלח לי ישועה למעלה מדרך הטבע ותושיע את בתי הממתנת לזיווגה בשידוך נאה משורש נשמתה. אנא!!!"
בליבי ניצתה תקווה.
למחרת (!!!) הגיעה הצעה טובה ומעניינת, ושבוע וחצי לאחר מכן נשברה צלחת. בתי הייתה לכלה!!! מזל טוב, יהודים, מזל טוב.

(גליון השגחה פרטית)