הציל חתונה מבושה כששילם חוב של 10,000 דולר בכרטיס האשראי שלו, גילה לאחר מכן כי ההשגחה הפרטית דאגה להחזיר לו את הסכום המדויק על ידי הבטחה רגעית.

'מה לך ר' שמעיה? אתה יכול לשבת על מקומך במנוחה, עוד יקח זמן רב עד שיסיימו כאן, כי המנהג במקום זה הוא שבחור הבר מצווה דורש את ה'פשעטיל' אחר קריאת התורה קודם תפילת מוסף, וכמו כן שמעתי שראש ישיבה אחד מארץ ישראל יקדים לשאת דברים לכבוד השמחה, כך שבכל אופן עוד יקח שעה ארוכה עד שיקדשו על הכוס'. לשמע הדברים חלשה דעתו של ר' שמעיה והוא קרא והכריז באוזני ידידו: 'אני מוכן לשלם עשרת אלפים דולר טבין ותקילין למי שיגש ויתחיל לומר קדיש של מוסף מיד אחר קריאת התורה!'.

מעשה אירע לאחרונה באחד מנדיבי העם מעיר 'לאס אנג'לס' שעשה בר מצווה לבנו במוצאי שבת, ולכבוד השמחה ערך את השבת, ביחד עם בני המשפחה וידידים.

והנה לתפילת שחרית ביום השבת ניגש חזן מפורסם מלווה במקהלת משוררים שסלסלו בקולם להנאת הקהל, ומחמת כן התארכה התפילה יתר על המידה, ובנוסף לכך גם קריאת התורה לקח זמן רב מחמת שעשו הרבה הוספות בכדי לכבד את האורחים בעליות, והדבר גרם חלישות הלב לאחד מן האורחים בשם ר' שמעיה, שהיה גיסו של בעל השמחה ועשיר גדול בפני עצמו. חבירו שעמד סמוך אליו וראה שהוא עומד בחוסר מנוחה "הרגיעו": 'מה לך ר' שמעיה? אתה יכול לשבת על מקומך במנוחה, עוד יקח זמן רב עד שיסיימו כאן, כי המנהג במקום זה הוא שבחור הבר מצווה דורש את ה'פשעטיל' אחר קריאת התורה קודם תפילת מוסף, וכמו כן שמעתי שראש ישיבה אחד מארץ ישראל יקדים לשאת דברים לכבוד השמחה, כך שבכל אופן עוד יקח שעה ארוכה עד שיקדשו על הכוס'. לשמע הדברים חלשה דעתו של ר' שמעיה והוא קרא והכריז באוזני ידידו: 'אני מוכן לשלם עשרת אלפים דולר טבין ותקילין למי שיגש ויתחיל לומר קדיש של מוסף מיד אחר קריאת התורה!'.

והנה לתפילת מוסף ניגש אחד בשם ר' פייבל רייזמאן, והלה שלא ידע ממנהג המקום התחיל לומר קדיש מיד אחר שהכניסו את הספר תורה לארון, כמובן שמיד הפסיקו אותו והבחור נעמד לדרוש את הפשעטיל, אך ידידו של ר' שמעיה קרץ לו בעינו בשחוק: 'התחייבת עכשיו לתת עשרת אלפים דולר לחזן הלז, הרי הוא התחיל קדיש מיד אחר קריאת התורה...' והמשיכו בסדר התפילה.

אמנם במוצאי שבת התיישב ר' שמעיה בדעתו והחליט לקיים את הבטחתו, אף על פי שברור שלא לכך נתכוון כשאמר את דבריו, ומסתמא אם ישאל דיין יפטרנו בוודאי, אך אף על פי כן, מחמת שיצא מפיו כן לא ישנה. וממחשבה למעשה, הוא ניגש אל ר' פייבל רייזמאן ומסר בידו 'צ'ק' על סך עשרת אלפים דולר טבין ותקילין. ר' פייבל הסתכל עליו בתמהון: 'מדוע אתה נותן לי סכום גדול כל כך?! בוודאי טעית ואתה מחליפני באדם אחר', אך ר' שמעיה הרגיעו: 'הכסף שייך לך בדיוק ולא לשום אדם אחר', והוא סיפר לו את כל השתלשלות הדברים.

כשסיים את סיפורו ראה שר' פייבל אינו יכול לדבר מרוב התרגשות. משנרגע נענה ר' פייבל ואמר לו: 'הבה ואספר לך את הסיבה האמיתית למה נתת לי מתנה זו. לפני כמה שבועות הגעתי להשתתף בשמחת נישואין של אחד מידידי, והנה אחר החופה התיישבנו לשולחנות והמתנו להתחלת הסעודה, אך משום מה התמהמהו האחראים ולא התחילו להוציא את המאכלים. משעברו דקות ארוכות קמתי ונכנסתי אל המטבח לברר את פשר העיכוב. פגשתי את האחראי והלה אמר לי שהכלל במקום זה הוא שאין מוציאים שום דבר מאכל לפני שהמחותנים שילמו הסעודה עד פרוטה אחרונה, וכיון שהמחותן עוד לא סיים לשלם את חלקו אי אפשר להתחיל בסעודה. כששמעתי דברים מפורשים אלו לא חשבתי פעמיים, הוצאתי מכיסי את ה'קרדיט קארד' שלי ואמרתי למנהל 'הא לך, הורד מכאן את כל סכום החוב של בעל השמחה והתחל מיד בחלוקת הסעודה'. הלה פנה מיד ל'אופיס' לסדר את התשלום, ומיד לאחר מכן התחיל בחלוקת המנות והחתונה התנהלה כסדרה.

והנה למחרת בדקתי כמה הוריד בעל האולם וראיתי שהוא חייב את ה'קרדיט קארד' שלי בעשרת אלפים דולר, איני נגיד, ולא ידעתי מהיכן אשלם סכום זה, אך לא התחרטתי על מה שעשיתי, ידעתי שהצלתי את המחותן מביזיונות נוראים ביום שמחתו והמתנתי לישועת ה', והנה עכשיו באת עם מתנה של עשרת אלפים דולר בדיוק, לא פחות ולא יותר, לכן אני נרגש עד מאוד בראותי בגלוי את יד ה'. עכ"ל המעשה.

(הגאון רבי מאיר צוויבל שליט"א – גל' אור המאיר)