לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ: הרב מרדכי וינשטיין, שנמנע מ"לגור מפני איש", מצא דרך גאונית לקיים את דין ההכרזה הקשה תוך העצמת חשיבות התורה באופן יוצא דופן.
"רבותי, כולם מבינים שכהן גדול הוא שיא השיאים, ובפרט ביום הקדוש ביותר כשהוא נכנס למקום הקדוש ביותר, לפני ולפנים. אבל תדעו לכם, שהממזר הזה, אם הוא ילמד תורה הוא יהיה חשוב יותר מכהן גדול ביום הכיפורים!"
באותה הכרזה, שחוכמה גדולה הייתה בה, הכריז הרב מרדכי וינשטיין על שני דברים - על חשיבות לימוד תורה ועל היותו של התינוק ממזר.
ההלכה אומרת, שאם עושים ברית מילה לילד ממזר צריך להכריז בברית שהוא ממזר, כדי שיתפרסם הדבר, וכשהילד יגדל ידעו כולם שאסור להתחתן איתו.
בחיפה הייתה אישה שלא קיבלה גט מבעלה, ובעת היותה אשת איש "התחתנה" עם אדם אחר, ונולד להם בן. הברית נועדה להיות ביום כיפור, בבית הכנסת. כולם ידעו, שאם יכריזו שהתינוק ממזר, מול קרוביה של האישה - שהיו גסי רוח ורחוקים מקיום תורה ומצוות - יחוללו הללו מהומה גדולה ואדירה, שהשלכותיה יורגשו לאורך ימים.
ועם זאת, בשולחן ערוך כתוב להכריז.
רבי מרדכי וינשטיין היה איש אמונם של גדולי ישראל. הוא שמע שעומדת להיות ברית מילה באותו בית כנסת, וצריך להכריז, אבל אף אחד לא מעז להכריז.
הוא היה איש תקיף, שקיים כל ימיו "לא תגורו מפני איש. הוא התכונן להכריז באופן גלוי, שהתינוק ממזר, אבל הקב"ה שם בפיו, ברגע האחרון, הכרזה שונה במקצת:
עשו את הברית אחרי קריאת התורה, והוא אמר, "רבותי, עכשיו הולכים להתפלל מוסף, וזה מוסף מיוחד, של עבודת יום הכיפורים. אם היינו זוכים, בית המקדש היה קיים והיו מקריבים קרבנות. כידוע, שיא השיאים של עם ישראל זה כהן גדול ביום הכיפורים, שנכנס להקטיר קטורת בקודש הקודשים. בתורה כתוב 'וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו, וכיפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל עדת ישראל'. והכהנים והעם העומדים בעזרה, כשהיו שומעים את השם הנכבד יוצא בקדושה ובטהרה, היו נופלים על פניהם. איזו התרגשות!
"רבותי, כולם מבינים שכהן גדול הוא שיא השיאים, ובפרט ביום הקדוש ביותר כשהוא נכנס למקום הקדוש ביותר, לפני ולפנים. אבל תדעו לכם, שהממזר הזה, אם הוא ילמד תורה הוא יהיה חשוב יותר מכהן גדול ביום הכיפורים!"
באותה הכרזה, שחוכמה גדולה הייתה בה, הכריז הרב מרדכי וינשטיין על שני דברים - על חשיבות לימוד תורה ועל היותו של התינוק ממזר.
