"יהודי אף פעם אינו בודד": הידיעה שבורא עולם נמצא עם האדם בכל מקום, חילצה חסיד מלב הסכנה והשיבה את השלווה לנפשו.
באמצע הדרך בעודו עובר בגפו ביער עבות ראה פתאום חבורת גזלנים הקריבה ובאה כנגדו, אימה ופחד נפלו עליו וכמעט שלא פרחה נשמתו מקרבו מרוב חלחלה, פתאום עלו במוחו דברי הרה"ק 'יהודי אף פעם אינו בודד! בכל מקום שהוא נמצא הקדוש ברוך הוא עמו!' והרגשה של חיזוק ובטחון ירדה עליו, הוא נטל בידו את הרצועה של הסוסים והתחיל לנפנף בה כנגד הגזלנים תוך שהוא צועק ומרעים עליהם בקולו: 'הרבי אמר שיהודי אף פעם אינו לבד, ובכל מקום שהוא הקדוש ברוך הוא עמו!', כך חזר וצעק עליהם כמה פעמים עד שנפל עליהם פחד גדול וברחו משם כולם.
אדם אחד שנכשל רח"ל בעבירות חמורות נכנס פעם אצל הרה"ק בעל האוהב ישראל מאפטא זי"ע, (יומא דהילולא קדישא ה' ניסן) ובכה לפניו על שפל מצבו, ואמר לו שהוא כבר מיואש לגמרי מעצמו ואין לו עוד תקוה, כי עבר כבר על כל עבירות שבעולם ונשתרש בחטא ואינו מאמין שיוכל עוד לשוב בתשובה. נענה הרה"ק מאפטא ואמר לו: 'בפסוק (איכה ה כא) 'השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם' מרומז שלא ידח ממנו נדח ויש כח ביד כל אחד ואחד באשר הוא לשוב בתשובה שלימה אליו יתברך, כי הנה קד"ם ראשי תיבות 'קין, דוד, מנשה', שכל אחד מהם עשה תשובה על עבירה חמורה אחרת ונתקבלה תשובתו, קין עשה תשובה על שפיכות דמים, דוד עשה תשובה על גילוי עריות, ומנשה עשה תשובה על עבודה זרה, וזה מורה שאף מי שעבר על עבירות חמורות ביותר אין לו להתייאש כלל וכלל אלא יעשה תשובה ויתרצה לפני בוראו'. ע"כ.
הרי לנו לימוד גדול שאין מקום ליאוש כלל ברוחניות גם אם נתרחק האדם מאוד מאוד, וגם בעניני גשמיות כן הוא, כאשר מסופר על חסיד אחד שנסע להרה"ק מאפטא זי"ע וכשרצה לחזור לביתו הלך לקחת ממנו ברכת פרידה, ובעודו עומד מחוץ לחדר שמע איך שאשה מרת לב בוכה לפני הרה"ק ומספרת לו שנשארה גלמודה בעולם ואין מי שיעזור לה ויתמוך בה, והרה"ק ניחמה בדברי חיזוק ואמר לה כדברים האלה: 'יהודי אף פעם אינו בודד, בכל מקום שהוא נמצא הקדוש ברוך הוא עמו!', הדברים נכנסו בלבו היטב, ולאחר מכן נטל ברכת פרידה מרבו ויצא לדרכו.
באמצע הדרך בעודו עובר בגפו ביער עבות ראה פתאום חבורת גזלנים הקריבה ובאה כנגדו, אימה ופחד נפלו עליו וכמעט שלא פרחה נשמתו מקרבו מרוב חלחלה, פתאום עלו במוחו דברי הרה"ק 'יהודי אף פעם אינו בודד! בכל מקום שהוא נמצא הקדוש ברוך הוא עמו!' והרגשה של חיזוק ובטחון ירדה עליו, הוא נטל בידו את הרצועה של הסוסים והתחיל לנפנף בה כנגד הגזלנים תוך שהוא צועק ומרעים עליהם בקולו: 'הרבי אמר שיהודי אף פעם אינו לבד, ובכל מקום שהוא הקדוש ברוך הוא עמו!', כך חזר וצעק עליהם כמה פעמים עד שנפל עליהם פחד גדול וברחו משם כולם.
נמצא שגם בעניני גשמיות אין לו לאדם להתייאש כלל, שהרי בכל מקום שנמצא הקדוש ברוך הוא עמו.
ויש לרמז זה בפרשתן, דהנה 'יאוש' בגימטריא 'ויקרא', ויש לומר שלכן האות א' שבתיבה היא אלף זעירא, לרמז שכיון שזוכה האדם לקריאה של חיבה של מאת הקדוש ברוך הוא שקורא אליו בכל יום 'שובו בנים שובבים', והוא צופה עליו ונמצא עמו בכל מקום שהוא, נחסר אות אחד ושוב אינו בגימטריא יאוש, ואין לו לבוא לידי יאוש כלל וכלל.
