כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְֹרָאֵל: כיצד טייס קיבוצניק רחוק ממצוות, שהתנדב לעזור לילד חולה, קיבל שיעור מדהים של אהבת אדם, ובזכות הבטחה פשוטה שנתן לו שיצום ביום כיפור, הציל את נשמתו לעד...
יומיים אחר כך התפרסמה ידיעה בעיתונות ובכלי התקשורת: "מסוק פרטי התרסק והטייס נהרג". - התברר שהיה זה אותו קיבוצניק!
חיים בן ציון טויב ואביו נכנסו לרבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל ושאלו, האם מה שהאיש צם לכבוד הילד נחשב לו כמי ששב בתשובה, ויום כיפור מחל לו על עוונותיו?
השיב להם הרב שטיינמן: "מסתבר שאם הוא צם יום שלם כמו שאמר, גם אם עשה זאת לכבוד הילד - לא ימלט שבמשך היום היו לו כמה הרהורי תשובה - ויום כיפור כיפר עליו".
סיפר לי ידידי הרב יעקב שיש שליט"א סיפור נפלא:
לפני כמה שנים נפטר הבחור חיים בן ציון טויב ז"ל, שלמד בישיבת רבי חיים עוזר. למשפחה הזאת היו, לא עלינו, שלושה בנים חולים במחלה גנטית קשה. כשחיים בן ציון היה ילד קטן היה עליו לעבור סדרת ניתוחים מורכבים על מנת להקל מעליו את ייסוריו וכדי שיוכל קצת לתפקד. היה ברור שהוא לא יאריך ימים ובכל זאת השתדלו להקל מעליו, עד כמה שאפשר, את איכות חייו הקצרים.
הרב פירר ליווה את המשפחה. יום אחד פנה אליו יהודי, קיבוצניק, שהיה רחוק משמירת תורה ומצוות, ושמע על פועליו הרבים של הרב פירר, ואמר לו: "יש לי מסוק פרטי. אני מוכן לעשות חסד עם המסוק הזה ככל שיאמר הרב".
אמר לו הרב פירר: "יש ילד מסכן בבני ברק, שעובר ניתוחים קשים ומורכבים מאד. אני משוכנע שאם תעשה לו 'סיבוב' במסוק – זה ייסב לו שמחה גדולה". והלה הסכים.
הוא הנחית את המסוק במגרש ליד סמינר הרב מאיר, והעלה אליו את הילד.
"לאן אתה רוצה לטוס"? שאל את הילד.
"אֹמַר לך את האמת", השיב הילד. "חלק יעצו לי לבקש ממך לטוס מעל ירושלים, חלק יעצו לי לבקש לטוס מעל הים, וחלק יעצו לי לבקש טיסה קצרה בשמי הארץ. אבל אותי מעניין משהו אחר בכלל! אני מעוניין לכבד את ההורים שלי, שכל כך טורחים למעני. אני רוצה שתטוס מעל רחוב בן זכאי בבני ברק, ולנופף להם בידי לשלום".
"שבית את לבי", אמר לו הטייס. "אני מוכן לקיים מה שתבקש ממני. דע לך! אני מפחד להגיד לך! באתי מקיבוץ ששם אוכלים מנגל ביום כיפור! ועתה אני מוכן לקיים בקשה אחת שתבקש ממני".
מכיוון שהיה זה בתקופת בין הזמנים שלפני אלול, סמוך יחסית ליום כיפור, השיב לו הילד: "אני מבקש שתבטיח לי שביום כיפור הקרוב אתה צם".
"לכבודך אעשה זאת", הבטיח.
במוצאי יום כיפור, הקיבוצניק התקשר לילד בהתרגשות: "פעם ראשונה בחיים שלי שצמתי ביום כיפור. עשיתי זאת לכבודך, חיים בן ציון היקר".
יומיים אחר כך התפרסמה ידיעה בעיתונות ובכלי התקשורת: "מסוק פרטי התרסק והטייס נהרג".
התברר שהיה זה אותו קיבוצניק!
חיים בן ציון טויב ואביו נכנסו לרבי אהרן לייב שטיינמן זצ"ל ושאלו, האם מה שהאיש צם לכבוד הילד נחשב לו כמי ששב בתשובה, ויום כיפור מחל לו על עוונותיו?
השיב להם הרב שטיינמן: "מסתבר שאם הוא צם יום שלם כמו שאמר, גם אם עשה זאת לכבוד הילד - לא ימלט שבמשך היום היו לו כמה הרהורי תשובה - ויום כיפור כיפר עליו".
"ומה בדבר קיום המצוות שחסר לו"? שאלו.
"תלמדו לעילוי נשמתו אפילו משנה אחת, וקל וחומר אם תלמדו כמה משניות – ותהיה לו מכך תועלת עצומה", סיים הרב שטיינמן.
