לאחרונה היתה ביקורת במפעלו, והשעון הורה על כמות ענק, ארבע מאות אלף ליטרים יותר ממה שאכן יוצר. והאשימוהו באי תשלום מס בהון עתק, כל מחאותיו שהשעון אינו מדויק נפלו על אזניים ערלות...
לאחרונה היתה ביקורת במפעלו, והשעון הורה על כמות ענק, ארבע מאות אלף ליטרים יותר ממה שאכן יוצר. והאשימוהו באי תשלום מס בהון עתק, כל מחאותיו שהשעון אינו מדויק נפלו על אזניים ערלות...
הרה"ק ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ, בשנה שלפני הסתלקותו בא להינפש ולנוח במקום הנופש סובראנז'. והזמין ע"י אחד הגבאים אצל יהודי חרדי בעל אחוזה חקלאית (מישוב שעל יד סובראנז') שישלח לו כל המוצרים לו ולכל הנלווים אליו כל זמן היותו במקום הנופש; חלב, חמאה ירקות וכדו'.
היהודי בעל האחוזה, נענה לבקשתו ושלח במשך ימי הנופש שנפש שם הרבי, בריווח ובשפע רב מכל טוב הבא לידו.
כאשר ביקש הרבי לשוב לעירו, קרא לאותו יהודי וביקש ממנו את החשבון על כל ההוצאות.
אולם היהודי לא הסכים, באומרו שלא זו בלבד שלא אקח מהרבי מאומה, עוד הבאתי עמי אלף כתרים (קרוינען צ'כיים) לפדיון נפש.
תמה הרבי: נדיבות זו מה פישרה, והיהודי החל לבכות וסיפר שהוא זקוק לברכה ולישועה. אדם ישר הוא, כך סיפר - יש לו באחוזתו משרפת יי"ש. היי"ש המזוקק עובר מן הדודים לחביות דרך שעון המורה כמה יי"ש יוצר, ולפיו יש לחשב את המס שחייבים לשלם לממשלה. אבל הוא מעודו לא חישב את המס לפי השעון, אלא ידע את כמות היי"ש לפי החביות ושילם מס אמת, ונזהר בדינא דמלכותא עד למאוד.
לאחרונה היתה ביקורת במפעלו, והשעון הורה על כמות ענק, ארבע מאות אלף ליטרים יותר ממה שאכן יוצר. והאשימוהו באי תשלום מס בהון עתק, כל מחאותיו שהשעון אינו מדויק נפלו על אזניים ערלות. השלטונות טענות שערכו בדיקה והשעון מדויק לחלוטין. עצרוהו עד למשפט, ובקושי ניאותו לשחרר בערבות עצמית בסך מאה אלף כתרים.
עכשיו מתקרב מועד המשפט, ואם יחויב בדין ויצטרך לשלם את סכום המס על ארבע מאות אלף הליטרים, ועוד יושת עליו קנס יאבד את כל רכושו. ואילו אכן היתה המשרפה מייצרת כמות כה גדולה ניחא. אבל יאמין לי הרבי, באמת ובתמים ששילמתי מס במדויק לפי מספר החביות, והשעון אינו מודד את המספר הנכון!
היה זה בפרוס ימי הסליחות, והרבי התעניין מתי הוא אומר סליחות. ענה שאומרים כאן ביישוב לפנות בוקר. אמר לו הרבי: עצתי לך שתאמר בחצות כמנהגנו. שב ואמר: אבל אנו נוהגים לומר בבוקר. אני מתגורר באחוזה, ופוחד ללכת לעיר באישון לילה ואפילה. "לעולם יצא אדם בכי טוב"... והרבי בשלו: אף על פי כן, אמור סליחות בחצות כמנהגנו. הבין היהודי שהרבי מורה לו סגולה, ואם ברצונו להיוושע על ידו עליו לנהוג כמנהגו. סבר וקיבל.
קודם חצות הלילה, יצא מביתו לאמירת סליחות, עבר ליד משרפת היי"ש והנה אור בוקע מבעד לסדק הדלת. פג ליבו, מי נמצא שם ומה מעשיו. מיהר העירה והזעיק את המשטרה, וזו עצרה חבורת גנבים שעשתה לה מנהג של קבע, לבוא למשרפה בכל לילה ולרוקן את הדודים מהיי"ש. והוברר לאן נעלמו ארבע מאות אלף הליטרים החסרים, והתבטל המשפט...
