"אתה מתפטר?! אני זורק אותך בשתי ידיים!" - סיפורו המופלא של ה"מעשי למלך" מווייטצען, שנלחם בגבורה עיקשת מול ראשי הקהל שניסו להכניס רוח זרה לחינוך, והוכיח את מעמדו כמנהיג אמת.
הלה שמח בלבו, הנה הרב נבהל מאיומיו ונכנע אליו. בלב מתרונן ישב על כיסאו, ואז התנשא קולו של ה"מעשי למלך" בגערה: "אתה מתפטר?! אני זורק אותך בשתי ידיים! אתה רוצה להרוס את העיר ומביא לי מורים זרים מפעסט שיגרמו לנערים שישתמדו! בוש והיכלם! לך מכאן ואל תחזור עוד!". וזרק את ראש הקהל משם בבושת פנים.
שח הגאון רבי מאיר צוויבל שליט"א: בספר "שיח זקנים" מובא מעשה נפלא ממוח"ז הגאון הקדוש בעל "מעשי למלך" מווייטצען זצ"ל, (יומא דהילולא כ"ה תמוז). כידוע, בימים ההם היו ניסיונות קשים בחינוך הבנים, ורבים לא עמדו בניסיון ושלחו את בניהם לבתי ספר של העכו"ם (אומות העולם) בחשבם שכך יקל עליהם להסתדר בחיים. ה"מעשי למלך" עמד בפרץ ולחם בכל עוז כנגד כל ניסיון לפרוץ גדר בעניין זה.
פעם אחת החליטו כמה מבני העיר שהיות והרב לוחם כל כך כנגד בתי ספר העכו"ם, יביאו מורה מהעיר פעסט (בודפשט) ללמד לימודי חול באחד מן הבתים. בעצה אחת כינסו אסיפה לסכם את כל הפרטים. והנה, מרן ה"מעשי למלך" ז"ל הנהיג תקנה בעיר שאין לכנס שום אסיפה בלעדיו. אך הללו, שכנראה הבינו שלא יהיה זה לרוח הרב, החליטו שלא להזמינו. אולם למעשה גילה אחד מידידי הרב את אוזנו על דבר האסיפה. כששמע זאת ה"מעשי למלך" אמר מיד למשמשו: "בא ונלך".
בהיכנסו אל החדר עמדו הכל לכבודו וה"מעשי למלך" התיישב על כיסא בראש השולחן, ושאל אותם מיד: "מה נעשה כאן?". הסביר ראש הקהל ואמר: "החלטנו יחד שהיות והרב מתנגד לבתי ספר שלהם על כן נביא מורה מפעסט שילמד לימודי חול, בכדי שלא יצטרכו לשלוח שם את הבנים".
קם ה"מעשי למלך" וצעק בקול: "איני מסכים לזה בשום פנים ואופן! לא יקום ולא יהיה!". האדימו פניו של ראש הקהל וקרא בכעס: "אם הרב אינו מסכים אז אני מתפטר מלהיות ראש הקהל!", וקם בחוצפה לצאת מן החדר. ה"מעשי למלך" שתק והניחו ללכת, אך בהגיעו אל הדלת קרא לו שיחזור.
הלה שמח בלבו, הנה הרב נבהל מאיומיו ונכנע אליו. בלב מתרונן ישב על כיסאו, ואז התנשא קולו של ה"מעשי למלך" בגערה: "אתה מתפטר?! אני זורק אותך בשתי ידיים! אתה רוצה להרוס את העיר ומביא לי מורים זרים מפעסט שיגרמו לנערים שישתמדו! בוש והיכלם! לך מכאן ואל תחזור עוד!". וזרק את ראש הקהל משם בבושת פנים. עד כאן המעשה.
בזה נראה לפרש הפסוקים ריש פרשתן (במדבר ל, ב-ג): "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אִישׁ וכו' לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה". דהיינו, שמשה רבינו אמר לנשיאים, מנהיגי ישראל שבכל הדורות, שישגיחו שלא יתחלל כבודם על ידי אינשי דלא מעלי (אנשים שאינם הגונים), אלא "כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה", שיעשה כמו שעשה ה"מעשי למלך" שלא הניח את ראש הקהל להתפטר מעצמו אלא פיטרו הוא וזרקו בביזיון.
